דברי המלך הם כישוף – וגם: הנקמה היהודית • 'אמנים' של שמחות
עשרות רבות של ברכת הגומל נשמעו ברגעים אלה. והיה זה רק השלב הראשון. אל מול גזרותיו של פרעה והניסיון להכחיד את עם ישראל לאורך הדורות, מעידות הברכות הללו על התקומה והפריחה הבלתי פוסקת של העם היהודי, בקיומה של ההבטחה האלוקית "כי לא תשכח מפי זרעו". זו הנקמה היהודית האמיתית
במה – מגזין תוכן
הרב יחיאל סבר שליט”א
בשבת האחרונה שהיתי ביישוב טלזסטון, יישוב מנומנם עד כדי אפרורי בהרי ירושלים. תמיד אמרו כי רק ביישוב שכזה ניתן היה להקים בית החלמה. לא הפעם: לוחות המודעות זעקו "לאורם נלך" ועליהם תמונות גדולי ישראל. מדבקות ופלייארים שונים אף נראו ברחובות.
היישוב הקטן והשליו מצא את עצמו לקראת בחירות, לאחר שראש המועצה האהוב והמוצלח, הרב אברהם רוזנטל זצ"ל, הלך לעולם
שכולו טוב.
רמקולים הסתובבו ברחובות היישוב והכריזו על כינוס אדיר בראשות מרן הגרב"מ אזרחי שליט"א ומרן הגר"ד לנדו שליט"א, לטובת מועמדותו של הרב יצחק רביץ, אשר נקרא על ידם לכהן כראש המועצה.
במהלך השבת פגשתי את הרב רביץ, נינוח למדי, מוקף בתושבים. לא היה לו ספק על הניצחון הצפוי. "כל הפעילות הנעשית", אמר, "הנה להגדיל את אחוזי ההצבעה, לקדש שם שמים שיותר ויותר תושבים נשמעים לדעת תורה".
בליל שבת התגודדו קבוצות אנשים פה ושם, משוחחים בלהט על הבחירות הקרבות. לצערינו, הורגלנו לאחרונה להתבטאויות שבעבר הלא רחוק לא העז אדם להעלות על דל שפתיו, בניסיונות שונים ומשונים לא לציית לדעת תורה.
לא אחזור על התבטאות אחת מקוממת, רק אציין דברים שאמר הגר"י אפרתי שליט"א, בכנס שנערך באולמי תמיר בירושלים, לפני
הבחירות האחרונות: "לאחרונה, אנשים הולכים ומקררים את האמבטיה. הזכיר מורינו ראש ישיבת חברון (מרן הגר"ד כהן) שליט"א,
במקום אחר, את דברי הגאון, 'קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו'.
"אבקש להזכיר דבר ממרן ראש הישיבה רבי אהרן לייב שטינמן זצוק"ל. היו בחירות לדבר אחר. הרב'ה, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל,
אמר להצביע עבור מועמד מוסכם מסוים. הרבה ת"ח אמרו, למה. הלכו משלחות למרן ראש הישיבה זצוק"ל ואמרו לו, כי הם מבקשים רשות לא להצביע כפי שהרב'ה אומר, ויש להם טעמים.
"אמר להם מרן ראש הישיבה זצוק"ל, תסתכלו בגאון במשלי (טז, י): 'דברי המלך הם כישוף', לאמור, גם אם אנחנו חושבים שלא הציגו את השאלה נכון, אנחנו נעשה מה שהמלך אומר, כי זו התביעה מאתנו".
• • •
בשבת בבוקר התפללתי יחד עם תושבים רבים בבית הכנסת של בית ההחלמה. בתחילת קריאת התורה נכונה לי הפתעה מרגשת.
בעת שבעל הקורא היטיב לקרא את עשרת המכות שקיבלו המצרים, על סירובו העיקש של פרעה לשלח את בני ישראל מארצו, כאשר הוא מעבידם בפרך, בסבל ובעינויים אכזריים, בגזירות שאין הדעת סובלתן בהשלכת התינוקות היהודים ליאור; לפני שנקרא המתפלל הבא לעלות לתורה, הכריז הגבאי המיתולוגי, הרה"ח ר' יעקב קרויזר שליט"א: "עכשיו נשמע ברכת 'הגומל' מהיולדות".
במשך דקות ארוכות, מבעד לפרגוד, נשמעה עוד ברכה ועוד ברכה, כאשר בכל ברכה נוספת, התרגשות המתפללים גואה והרב קרויזר מנצח על עניית הברכה בקול גדול.
עשרות רבות של ברכת הגומל נשמעו ברגעים אלה. והיה זה רק השלב הראשון. אל מול גזרותיו של פרעה והניסיון להכחיד את עם ישראל לאורך הדורות, מעידות הברכות הללו על התקומה והפריחה הבלתי פוסקת של העם היהודי, בקיומה של ההבטחה האלוקית "כי לא תשכח מפי זרעו". זו הנקמה היהודית האמיתית.
בימים אלה אף התקיים הכנס השנתי לחיזוק חשיבות עניית 'אמן' בקרב בני הישיבות, על-ידי הארגון החשוב "בני אמונים", בראשות מרנן גדולי התורה והחסידות שליט"א ובהשתתפות מייסד ופטרון הארגון הנגיד הרה"ח ר' יעקב מרמורשטיין שיחי'.
בעת עניית 'אמנים' רבים כל כך על ברכה משמחת, לא נותר אלא לאחל שנזכה תמיד לענות אמן על ברכות משמחות, מה שיותר.
