אירוח בשבתות

במה – מגזין תוכן
הרב אבנר קוואס שליט”א

כשבני הזוג טריים ועדיין אין להם ילדים וקשה להם להיות בשבת לבד, הם מתארחים כמעט בכל שבת אצל ההורים, ולפעמים גם אצל הגיסים או החברים.
נא לדעת, כולם סקרנים ורוצים לדעת איך הם מסתדרים. הם נבחנים ונבדקים בכל מיני ניואנסים מבלי שהם מרגישים. כולם גם מעוניינים לדעת האם הם מאושרים או לא.
כמובן שלאחר אירוח כזה ארוך, מבקרים ומנתחים את המצב בין בני הזוג. לפעמים הדיון הוא לא רק בין ההורים, אלא בפורום המשפחתי עם האחים והאחיות והגיסים והגיסות.
חשוב לציין, כי עצם הדיון המשפחתי הזה פסול מעיקרו, מכיון שיש בו המון לשון הרע ורכילות ואולי אפילו הלבנת פנים, וזה לא תורם לאף אחד מהמשפחה ובטח שלא לבני הזוג.
רמת הביקורת יורדת לעיתים לפרטים רדודים: ראיתם איך הם הולכים? איך הם יושבים? מה הם לובשים? ברוב המקרים הדברים הללו מועברים בדרך ישירה או עקיפה לבני הזוג לאחר השבת, ואז מתחילים העימותים בין בני הזוג: אמא שלך לא אוהבת אותי… המשפחה שלך שונאת אותי… וכו'.
וזה כשאין ילדים. מה קורה כשבני הזוג מגיעים עם הילדים? כמובן שהביקורת עליהם תהיה גדולה יותר:
התפקוד שלהם במצבי לחץ. התנהגות הנכדים. ההתנהלות שלהם מול ילדיהם. קשה מאוד לעמוד בלחץ הזה ובהערות שמסביב.
לכן נאמץ כלל גדול: 'רחוק מתוק'.

כשהולכים להתארח בשבת ישנה הפרעה לזוגיות וגם פגיעה בפרטיות.
כל השבוע אנו עובדים קשה ולפעמים כמעט ולא מתראים וכשמגיעה השבת שכל כך חיכינו לה, יש לנו הזדמנות לשוחח וללבן דברים, ללמוד ביחד ולשחק עם הילדים. וכשהולכים להתארח מפסידים את כל הדברים הנפלאים הללו. אז אולי כדאי שנעשה את השבת בבית ביחד עם הילדים?
ואם כבר מחליטים שרוצים בכל זאת להתארח בשבת אצל ההורים, עלינו לברר מהו המינון הנכון. מומלץ שזוג ללא ילדים, או עם ילד אחד, יבואו להורים פעם אחת בחודש.

כלומר, שלוש שבתות בבית ושבת אצל ההורים שלו, ושלוש שבתות בבית ושבת אצל ההורים שלה. בני זוג שלהם מספר ילדים, יתארחו פעם בחודש וחצי אצל ההורים שלה, ופעם בחודש וחצי הבא יתארחו אצל ההורים שלו. ואם מרגישים שזה יותר מידי, שיורידו את המינון.