9 נקודות מאלפות למען הדורות הבאים

"את מרן זצוק"ל לא ניתן היה להפחיד בכלום. כל כלא היה בתנאים טובים יותר  תנאי החיים שגזר על עצמו. זהו אחד מסודות כוחו. לתשומת לב כולנו."

במה – מגזין תוכן
הרב חיים ולדר שליט"א

5. שנאת הבצע.

מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, לא רק שנא בצע כסף, הוא שנא גם את הדברים שקונים בכסף (פרט לאחזקת תורה) כל הנהגתו הייתה הסתפקות במועט, בדרגות שאין אדם בעולם שיכול להבין. אני לא מאמין שיש במדינת  ישראל בית לא מושקע כמו ביתו של מרן זצוק"ל, ואיני מדבר על מותרות – אלא על הדברים הפשוטים, כגון סיוד הבית וכלים בסיסיים. מרן בז לכל חפץ או כלי שהוא בבחינת
העולם הזה.
תמיד התפעלתי מה"אוֹקֵרְל" שלו. אני מתכוון לכיסא-השרפרף ההוא, ללא המשענת וללא הגב עליו נהג לשבת (אצלנו בבית קראו לזה
"אוֹקֵרְל"(. הוא ליווה אותו משך יותר משבעים שנה, לאחר שבנה אותו מארגזים של תפוזים, ובנה אותו גבוה – כדי שרגליו לא יגיעו לארץ ולא יירדם בלימוד, וללא משענת – מאותה הסיבה.
אם יש משהו שבגללו ממש קינאתי במרן הגראי"ל זצוק"ל, זה שוויון הנפש שלו, ואפילו הסלידה שלו, כלפי מנעמי העולם הזה. אדם
שמזלזל כל כך בגשמיות הוא האדם הכי חזק עלי אדמות. אתה לא יכול בחיים לנצח אותו, ולא לקחת ממנו שום דבר. בעיקר אם גם הכבוד מאוס עליו ביותר.
כל אדם שרוצה להשפיע על הזולת, או להנהיג, חייב לדעת שככל שהוא זקוק למנעמי החיים, כך הוא ראוי פחות להנהיג. כי אם אתה אדם חלש שנכנע לכסף ולמותרות, מה פתאום שאנשים ירצו ללכת אחריך? זאת ועוד, אם אתה תלוי במשהו )חוץ מבורא עולם(, הרי שמישהו יכול לאיים עליך, ולגרום לך לפחד ולא להפעיל את כל כוחותיך, ואפילו למכור מבלי משים את צאן מרעיתך כדי שלא יפגעו בך (להבדיל, זה מה שקורה אצל פוליטיקאים שפועלים כנגד החשיבה שלהם כי הם רועדים שייקחו מהם את מנעמי השלטון ואולי גם ישללו את חירותם)
את מרן זצוק"ל לא ניתן היה להפחיד בכלום. כל כלא היה בתנאים טובים יותר מתנאי החיים שגזר על עצמו. זהו אחד מסודות כוחו. לתשומת לב כולנו.

6. המעטת הערך העצמי.

"אבקש שלא להזכירני בשם צדיק או ירא שמים כדי שלא אתבזה על ידי זה בעולם האמת. היות והרבה טועים בי, לכן מצידי אני מייעץ שלא לקבוע ילדים על שמי אבל איני אוסר את זה" (מתוך הצוואה) אלה הסעיפים שבוודאי תסכימו אתי, הכי קשים לעיכול בצוואה. האם באמת רבנו הגדול, מורנו היקר, עטרת ראשנו, מחכמי כל הדורות שהיו כאן, האמנם טעינו בו? תרשו לי לומר "פשט בצוואה". אני סבור שמה שיש כאן הוא "ציווי". מעין "דרך חיים" עליה ממליץ מרן זצוק"ל, לכל אחד ואחד. אם יש משהו המייחד את מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, ושאם כל אחד מאתנו יאמץ אותו על פי דרגתו זה יהפוך את חייו למאושרים – זוהי מידת הענווה והשפלות. ובמילים
פשוטות יותר, "אשרי אדם יודע מקומו", מינוס כמה דרגות לצורך ביטחון… כדי להמחיש זאת אביא אנקדוטה ששמעתי מפיו.
יום אחד סיפר לי כי הגיע אליו אדם, ובפיו תלונות כרימון על מקום עבודתו, על התנאים, על המנהלים ועוד טענות מטענות שונות, וביקש אישור להתפטר ממקום עבודתו. "אותו אדם אינו מעלה על דעתו", שח לי מרן, "שמזה שנתיים ימים ההנהלה באה אליי להתייעץ אם לפטרו, ואני מוצא בו את נקודות הזכות ומונע מהם לעשות זאת. הרי לך אדם שאינו יודע את מקומו".

7. אנשים מחפשים עצות "איך להיות מאושרים".

אם יש עצה טובה לכל דבר ועניין, לשמחת חיים, לשלום בית, להצלחה בפרנסה, לעסקים וגם בחינוך הילדים, הרי היא לאמץ את הנהגתו האישית של מרן כפי שבאה לידי ביטוי בצוואתו. לדעת את מקומנו ואף להמעיט  מערך עצמנו, לא כדי לחוש חוסר ביטחון עצמי אלא כדי שלא לאמץ עודף ביטחון מופרז שיכשיל אותנו מול הקרובים לנו ומול הרחוקים לנו. מה שמכשיל בני אדם יותר מכל, הוא ראייה לא נכונה של מקומם. זו הסיבה שבני אדם מתקוטטים עם שכנים )ומפסידים יכולת לבנות ולהעלות את ערך דירתם(, מאיימים
בהתפטרות )וזו מתקבלת( ואפילו נותרים על מקומם, אך מלאי מרמור ותחושת קיפוח, שהורסים את איכות חייהם ולעיתים גם מביאים לכך שיפוטרו, כי המרמור שלהם ניכר בעבודתם. גם בשלום בית, לו בני האדם היו אומרים לעצמם "כמה שפר מזלי שזכיתי ברעיה שהיא הרבה יותר טובה ונפלאה ממני", הם באמת היו ותרנים יותר והולכים לקראת… ומנסים "לפצות" את בת הזוג על אי מושלמותם )ואם גם בת הזוג תנהג כך, הרי לך מתכון מושלם לחיים של אחווה שלום ורעות(. זה מה שמורה לנו מרן הגראי"ל זצוק"ל: הרוצים אתם להיות מאושרים כפי שאני הייתי? הרוצים אתם לשמוח בחלקכם? הרוצים אתם להימנע מכל ריב ומדון? המעיטו בערך עצמכם. וגם אם כולם משבחים ומקלסים אתכם, אמרו לעצמכם בשקט: "אנשים טועים בנו, הרי אנו לא באמת כאלה מושלמים כפי שאנשים חושבים". אמירה זו היא המתכון לאושר! ואותה נותן לנו מרן זצוק"ל בצוואתו.

אין בכל זה משום סתירה לערכים החשובים "ביטחון עצמי" ו"דימוי אישי". להיפך. רק מי שיש לו דימוי אישי חיובי וביטחון עצמי איתן, יכול להרשות לעצמו להכיר את מקומו ולראות באחרים דברים טובים יותר– מבלי שזה יפגע בדימוי העצמי שלו.

8. מרן זצוק"ל לימד אותנו שסייג לחכמה – שתיקה,

וסייג לשתיקה – ויתור, וסייג לוויתור הוא "דע את מקומך", וסייג ל"דע את מקומך" הם ענווה ושפלות, וסייג לענווה ושפלות הם עבודת המידות וחכמה. וסייג לחכמה… וחוזר חלילה.
מרן לימד אותנו שממלחמות לא מרוויחים ומוויתורים לא מפסידים, ושמכבוד מתבזים ומביזוי מתכבדים, וכש"מנצחים", במובן של תאוות הניצחון – תמיד מפסידים. בפרט אם "ניצחת" מישהו שחזק ממך. אך אם נותנים לזולת הרגשה שהפסדת וויתרת לו – יש לך סיכוי גדול להשיג את כל מה שרצית, מבלי "לנצח".

9

מרן הגראי"ל זצוק"ל נתן לנו כל כך הרבה, ואת רוב מה שנתן לנו, אנו אפילו לא יודעים. הוא שמר עלינו בחמש-עשרה השנים אחרונות מגזירות רעות ונוראות, ועולם התורה והישיבות לא נפגע ואף התעצם. בזכות פיקחותו ויכולתו לשים בצד את ענייני הכבוד הפרטיים והציבוריים וכאילו "להפסיד", השיג. הלכה למעשה, את כל מה שצריכים היינו שישיג. להם הותיר את ה"ניצחון", ולעולם הישיבות את היכולת להמשיך בלימוד התורה ברוגע ומתוך הרחבת הדעת.
הוא שמר על הציבור שלנו עדין ושקט ולא לוחמני, ולמרות זאת ובעצם בגלל זאת, גם הרווחנו את כל מה שאנו זקוקים לו.
ובשעה שכתבתי את הדברים הללו, דמעות ירדו כמה פעמים מעיני אל המקלדת. אות הוא לאהבה הגדולה שאהבתי את מרן זצוק"ל,
והכרת התודה על מה שנתן לכולנו. על מה שנתן לי ולמשפחתי בעצם היותו.
ת.נ.צ.ב.ה.