נשימה לנשמה – לילה של סדר
אפיקומן
הרב אוריאל בלמס
מרצה ויועץ חינוכי
כמידיי שנה בליל חג הפסח
יש את האירוע המכונן של הילדים
מציאת האפיקומן
יש כמה וכמה סוגים של דפוסי התנהגות אצל ילדים
האסטרטגים:
ידועים בתכנון מקדים ובעיניים חדות. הם ניחנו בתחושות בלשיות יוצאות דופן ובחושים מפותחים.
האסטרטגים לא צריכים הרבה מאמץ בשביל לקחת (לגנוב) את האפיקומן. זה ברור כמעט מאליו שגם השנה הם אלו שיזכו בו.
הפשרנים:
ידועים ומוכרים הדרך של פשרה והסכמים. הם לא בנויים למלחמות ותחרותיות. מאידך גם לא לתבוסתנות וייאוש.
יש להם כישורים טובים להבחין מי הם הכוחות החזקים ועל איזה סוס כדאי להמר. בדרך כלל הבריתות שהם כורתים מוכחים את יעילות חשיבתם.
התבוסתנים:
מוכרים יותר כלוזרים עם תעודות, לא נכנסים למרוץ או תחרות אם יש בו משתתפים נוספים וחזקים. הם יעשו הכל כדי להמנע מתחרות ועימות ופעמים ישתמשו בתכונת ההתקרבנות לנגן על המבוגרים לשנות את חוקי המשחק והתחרות לטובתם.
הבכיינים:
זה הוא דפוס התנהגותי מעצבן ביותר. הבכיינים לא נרתעים מהשתתפות בתחרות או במשחק. מבחינתם התוצאה לא משנה כל כך. במידה וינצחו הם ישתמשו בו כמקור כוח לרברבנות על חכמתם. במידה וינוצחו הם ימצאו את התירוץ המהיר מדוע זה קרה ויוכיחו כי המנצח זכה שלא כדין.
באפיקומן יש עניין רוחני גדול וגם מסר חינוכי נפלא.
א. הטרמינולוגיה.
לא גונבים אפיקומן, לוקחים אותו!
ב. מהו העניין ומהי המטרה בכל ההחבאה הזו? בטקס המסורתי והמוכר?
ג. עיקר וטפל. האם חלק אחד מתוך ההגדה אמור לנהל את הסדר כולו? כבר מתחילת "יחץ"?
היכן "והגדת לבנך" כאשר ראשם ורובם של הילדים עסוק באיתור האפיקומן.
ד. ההתייחסות לתוצאה ולא לתהליך. הילדים המשתתפים בחיפוש מתאמצים ומשקיעים כל אחד בכישוריו על מנת לחוש רגע של שווי וניצחון. ומה לעשות שרק אחד זוכה? האם יש תמורה על עצם ההשתתפות או שמא ההתייחסות היא על המציאה בלבד?
ה. צערם של ילדים. האם שווה לצער ילדים או לגרום להם לחוויה שלילית בלילה שכל מהותו חוויה חינוכית?
ו. הפרס! על מה הוא ניתן? האם הופעלו שיקולי דעת חינוכיים טרם הבטחתו?!
יש דרכים רבות ושיטות מגוונות כיצד להפוך את האפיקומן לחוויה מרוממת ונעלה ולאירוע חינוכי מכונן. לכל בית רעיונותיו ומנהגים משלו, לכל משפחה יש את הדרכים היצירתיות משלה.
ובכל זאת, אנחנו משקיעים כל כך בחינוך הילדים. בהנאתם ובשמחתם. אסור לנו לאפשר לעניין אחד גדול ככל שיהיה להרוס את חינוכם וחיוכם של הילדים ולהרוס להם את שמחת החג וחוויותיו.
זכרו!!
בכל ילד יש נשמה רכה ושברירית וזה לא משנה אם הוא אסטרטג, פשרן תבוסתן או בכיין.
השנה כל הילדים שמחים באפיקומן.
באהבה ובשמחה?
הכותב הרב אוריאל בלמס הינו יועץ חינוכי, מנחה הורים וקבוצות. בעל תואר A.M. מומחה למצבי חירום, משבר ואבדנות, ילדים ונוער בסיכון-זיהוי ואיתור, טיפול ומניעה בנשירה. תואר ראשון בחינוך, תואר שני בניהול מערכות חינוך. מאמן אישי ומוסמך NLP, מרצה מומחה לגיל ההתבגרות, חבר הנהלת איגוד ענ"ף
