שובה ישראל – כוחה של תשובה והתחדשות האדם – זו סליחתי – כלי טיפולי למחילה וסליחה עצמית

הרב אוריאל בלמס

מרצה ויועץ חינוכי

שבת תשובה היא השבת שחלה בעשרת ימי תשובה, בין ראש השנה ליום הכיפורים, שבת זו מכונה גם בשם שַׁבַּת שׁוּבָה על שם ההפטרה שקוראים בשבת זו, הפותחת במילים "שובה ישראל עד ה' אלוקיך".

לפרשת האזינו שם נוסף מעבר לשבת תשובה/שובה.
שבת שירה-שירת האזינו רמז כי תשובה מתוך שירה ואהבה גדולה יותר מתשובה הבאה מיראה.

בפסוק ד' בפרק לב' בשירה נכתב כך:
"הצור תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא".

רש"י מבאר על הפסוק מהי מידת רחמיו של הבורא על ברואיו במערכת הגמולים של שכר ועונש. הכל מחושבן לפרטי פרטים ומדוקדק כחוט השערה.
ומה אלוקים שואל מעם ילדיו? שובו אליי, אני מחכה לכם. מבקש שתחזרו הביתה.

ר' לוי יצחק מברדיטשב הפנה פעם ידיו לשמיים ואמר: "ריבונו של עולם, אני לוי יצחק, אומר לך -אתה כבר יכול להביא את הגאולה עכשיו, ברגע זה. למה אתה מחכה? אני יודע למה, אתה אומר: אולי בני יעשו תשובה שלמה ועליונה, ואביא את המשיח באופן יותר נפלא ממה שתכננתי? אז אני אומר לך – הם לא יעשו, אתה יכול להביא אותו כבר עכשיו".
לא נעים לומר, אבל הוא כנראה צודק. כמה תשובה צריך לעשות בשביל להגיע לשלימות? אין לדבר קץ. כמה שנשתדל ונפעל, בין כה וכה הקב"ה יצטרך לבוא להשלים את המלאכה. הוא נתן לנו מעדר ואנחנו עודרים, אבל לעולם לא נוכל לסיים את כל העבודה בשדה. זה שדה אינסופי, בלי התחלה ובלי סוף. יהודי לא יכול להביא את התיקון השלם בכוחות עצמו. זה לא בידיו, לעולם חטאו טמון בקרבו. הוא לא יכול להיות מושלם. התשובה תמיד צריכה שהקב"ה ישלים אותה, כמו שאומר הפסוק "לא-ל גומר עלי" – הוא גומר את מה שאני התחלתי. לחשוב שבידי לעשות בשלימות את הכל זו גאווה וחוצפה שאין כדוגמתה.
וזו עבודת התשובה ויום הכיפורים, פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם" תראו לי שאתם רוצים, שאתם מבקשים לשוב אליי, אני כבר יסייע לכם בהמשך התהליך.

כמידי שנה לקראת יום הכיפורים, עסוקים עמך בית ישראל באמירת סליחות ובבקשות מחילה וסליחה מהסובבים מהחברים ומבני המשפחה.
העיסוק בניקוי פגמי הנפש ובתיקון מערכות היחסים בין אדם לחבירו, חשוב מאוד כחלק מתהליך עמוק של התחדשות המתחיל בראש חודש אלול ושיאו יחול ביום הגדול – יום הכיפורים.

במאמרי זה אני מעוניין להתמקד בנקודה חשובה לכשעצמה, והיא – בקשת הסליחה העצמית.

יום הכיפורים שיבוא עלינו לטובה, מגיע לאחר חודש הרחמים והסליחות – אלול. לאחר ימי ראש השנה ועשרת ימי תשובה, כאשר הווייתינו אפופה בטיהור הלב ובניקיון רוחני פנימי ותודעתי.
יום הכיפורים מעבר להיותו יום כפרה, הוא יום של חמלה ורחמים זמן של עצירה להתבוננות עמוקה וחשבון נפש.

כל תהליך של עבודה פנימית מוביל בסופו לצמיחה אישית ולשינויים מבורכים, בכוחו לרפא ולשפר את האדם בתחומי חייו השונים ובוודאי לקראת השנה החדשה

הסליחה העצמית קריטית ונחוצה לאדם בכדי לפתח בעצמו יכולת אמיתית לסלוח לזולתו. כדי להגיע ליכולת סליחה שכזו, חשוב להכיר מפתח משמעותי המסייע בשחרור מטענים רגשיים עודפים ושליליים, כאלו שהצטברו בנו במהלך הזמן ומשמשים שלא בטובתינו כגורמים מעכבים.

המפתח המדובר הוא
כוח הסליחה

דמיינו לכם את מרכז התודעה שלנו כעין מיכל ענק בעל קיבולת אדירה, כזה הקולט ומעביר מסרים מסוגים שונים פנימה והחוצה, דרך המיכל אנו מפרשים אירועים ומסרים ונותנים להם משמעות כזו היוצרת בתוכנו רגשות חיוביים או שליליים. לחלקו של המיכל אנו מודעים- זהו המודע ולחלקו הגדול איננו מודעים, זהו – תת המודע.

אותם רגשות, הם אלו שגורמות לנו להגיב ולפעול, זהו גלגל היצירה של כל דבר ותחום בחיים, מחשבה שמובילה לרגש, רגש שמניע לפעולה, ופעולה שיוצרת תוצאה.

אם התוצאות שאנו משיגים בחיינו לא מספקות אותנו, כנראה שאנו נמצאים בתוך מעגל סגור, סוג של תקיעוּת, ודריכה במקום, משום שהתוצאות הנוכחיות שלנו מייצרות אצלנו את אותו סוג מחשבות, שמתורגמות לאותו סוג של רגשות, וגורמות לאותן פעולות, שוב ושוב ושוב. זהו בעצם מעגל הקונפליקט
אז איך יוצאים ממנו?

כדי לצאת ממעגל הקונפליקט ולהתחיל להשיג תוצאות חדשות ושונות מאלו שהשגנו עד היום, יש צורך להיפתח למודעות חדשה, כזו שתגרום לזרם מחשבות שונה שיוביל לייצור חדש של רגשות, ואלו יובילו לפעולות אחרות חדשות וטובות מאלו שנעשו עד היום. לשם כך אנו זקוקים לזווית ראיה חדשה, לפרספקטיבה חדשה, רמת הבנה חדשה, או לרעיון חדש, שבו נעמיק את המיקוד. במקום להתמקד בתוצאות הנוכחיות המעכבות והמגבילות ומשאירות אותנו בתוך "לופ" לא נגמר.

עם זאת, כדי שמשהו חדש יוכל להיכנס פנימה אל אותו מיכל שכנראה מלא וגדוש במטענים רגשיים, יש צורך לרוקן ממנו מעט.

אם רוצים שינוי לשנה החדשה כלומר לאפשר לדברים חדשים להיכנס לחיים שלנו, יש צורך בקבלת החלטה לשפוך קצת, ממה שאנו כבר מכירים ויודעים, ואולי כבר לא משרת אותנו. פינוי יאפשר מקום חדש למחשבות, רצונות ורגשות חדשים לגמרי.

כדי לרוקן את "המיכל" הוירטואלי צריכים את המפתח כוח הסליחה

רגע לפני ששופכים מתוך המיכל חלק מהמטענים הרגשיים השליליים, כדאי שנבין כי כל בני האדם נושאים בתוך מיכל המודע והתת מודע זכרונות וחוויות כאבים וצלקות ושריטות נפשיות שנוצרו ברובן הגדול במהלך השנים המוקדמות בילדות ובהתבגרות כשהמוח והלב היו פתוחים באופן נקי וזך וקלטו לתוכן כל מה שקיים בסביבה הקרובה, לטוב ולמוטב.

זו תקופה בה מתגבשת בתוכנו "מפה" סוג של מערכת מסועפת בעלת מחשבות מקובעות, עם השנים משתרשות בנו חלק מאותם תפיסות והופכות לאמונות מגבילות ולהרגלים שנעשו לטבע. היום כשאנו מבוגרים יותר, מערכת הרגשות והפרשנות שלנו מופעלת דרכם כמעט באופן אוטומטי, הן מנווטות את התגובות שלנו במצבים ואירועים מסויימים במהלך החיים.
חלק מאותן זכרונות / חוויות נשמרות כשליליות ברמות שונות, עד כי נדמה לנו שהן חלק בלתי נפרד מאיתנו.

הדרך לשחרר לנקות ולרפא רגשות תקועים. לא קלה אך מי שמאמץ אותה, זוכה לחוויה מרוממת של ריפוי ושחרור נפלא, ומפנה הרבה מקום להתחדשות אישית.

תהליך הניקוי מורכב משני שלבים

שלב ראשון – השלמה

בשלב הזה, אנו נכנסים מרצוננו החופשי פנימה, עמוק לתוך אותם אמונות או שריטות וכאבים שנשמרו ונאגרו בתוכינו ונותנים להם "מקום", כלומר מאפשרים לעצמנו, ולו לזמן קצר, לחוות אותם שוב.

את השלב הזה מומלץ לבצע דרך כתיבה. אפשר לכתוב מכתב השלמה שבו אנו כותבים לאדם או ליישות שפגעה בנו מכתב שכמובן לא ישלח אליו.

במכתב הזה פורקים את כל הרגשות השליליים הטעונים שיש לנו כלפי נשוא המכתב, ובעיקרן שלושה סוגי רגשות בסיסיים, המכילים בתוכם מאות סוגי רגשות אחרים:

רגשות של כעס
רגשות של פחד
רגשות של צער

כדאי לכתוב על כל רגש לפחות עשרה משפטים שונים לדוגמא,
לרגשות של כעס,
אפשר לכתוב:
אני כועס ש..
אני מתוסכל מ..
אני עצבני כי..

לאחר סיום הכתיבה הזמינו את עצמכם לכתוב מכתב נוסף, הפעם לעצמכם. חלק ניכר מההרגשות הלא טובות אנו מפנים כלפי עצמנו, המיכל שלנו מתמלא ברגשות שליליים כלפי עצמנו, ויוצר פנימה מערכת מסוכסכת שיפוטית וביקורתית, הדימוי העצמי שלנו מונמך, וכך נפגעות גם האנרגיות הטובות שבתוכנו המניעות ומחוללות כוח לשינוי. בזמן שהמיכל מלא לא נותר מקום להכנסת רגשות חדשים וטובים, אהבה, חמלה וקבלה עצמית.

את המכתבים הללו אפשר ומומלץ לכתוב ליותר מאדם אחד, כדאי להשליך בכל דרך שנראית לכם מתאימה את תכולתו השלילית של המיכל, כפי שעושים במעמד ה"תשליך" – בראש השנה או בשריפת חמץ בערב פסח מטרת הפעולה הטקסית לעורר את האדם, על ידי מעשה "חיצוני", להגיע להתבוננות פנימית למחויבות ולהתחייבות עצמית לתקן ולשפר את מחשבותיו, רגשותיו, ומעשיו – לקראת השנה החדשה.
לכן באופן סמלי ניתן לשרוף, לקבור, לקרוע את המכתבים הללו לחתיכות, או להיפטר מהם בדרך מקורית משלכם כיד הדמיון הטובה עליכם.

שלב שני – סליחה

השלב השני הוא הסליחה. הרעיון המרכזי שמאחורי הסליחה הוא לשחרר ולנקות את הכאבים הרגשיים הפנימיים שלנו, כדי שנוכל להמשיך הלאה בחיינו, ונחווה ריפוי.

אחת הטענות שאנו שומעים מאנשים "למה שאני אסלח לו/ה, הם אלו שפגעו בי, ולא מגיעה להם סליחה". אפשר להבין מהיכן זה מגיע, אך חשוב להבהיר באופן ברור, הסליחה היא לא עבור האדם האחר, אלא קודם כל עבור עצמנו

לכן גם אין חשיבות ונחיצות שנשואי המכתב יראו את המכתבים ומכאן שניתן לעשות את התהליך הזה גם עם אנשים שכבר אינם חיים. המשמעות של הסליחה היא בעיקר עבורנו, כי הפוגעים אולי אפילו לא מודעים לכך, או שכבר שכחו מזמן את הריב או הפגיעה, אנחנו אלה שמחזיקים בתוכנו את הכעסים והכאבים, ובנו הם פוגעים, ותופסים מקום ואנרגיה, ולכן זה אינטרס שלנו, לפני הכל, לסלוח ולשחרר.

דבר נוסף חשוב להדגיש בנושא הסליחה. כדי שהריפוי יתרחש, הסליחה צריכה להיות אמיתית, מבפנים. כלומר זה לא מספיק רק לומר אני סולח/ת, כי אם לא באמת מתכוונים ומרגישים אותה, המפתח לא באמת יעבוד עבורכם.

חשוב לציין כי זה שאנחנו סולחים, זה לא אומר שאנו נותנים לגיטימציה למעשה של האדם הפוגע. אפשר לסלוח ממקום של חמלה והבנה שגם אנחנו וגם הפוגעים, עשינו את הטוב ביותר שיכולנו לעשות, באותו הזמן, עם המודעות המוגבלת, שהיתה לנו באותו הזמן.

האמיצים בנינו, מוזמנים להתקשר ולומר לאותו/ה דמות כי סלחתם לו/ה והמשכתם הלאה. עם זאת, במידה והסליחה שלכם כנה ובאה מעומק הלב, אתם תחוו תחושה נפלאה של ריפוי בכל הרמות, הפיזית, הרגשית, המנטלית והרוחנית.

כתבו מכתב סליחה לעצמכם

הדבר האחרון שנותר כעת הוא להזמין אתכם לעשות מעשה עוד לפני יום הכיפורים. לשבת ולכתוב מכתב סליחה לעצמכם.

ידוע כי בני אדם הם השופטים והמבקרים הכי קשים של עצמם ומהמקום הזה, לא ניתן לצמוח ולשנות הרבה, לכן, לאחר שכתבנו מכתב השלמה לעצמנו, ושחררנו את כל הרגשות השלילים, כלפי עצמנו, כעת נבקש סליחה גם מעצמנו.

על כך שהחזקנו את כל הרגשות הללו בתוכנו זמן כל כך רב, על הטעויות שעשינו, על כך שלא אהבנו וקיבלנו את עצמנו כפי שאנו.

יש נוסח של מכתב סליחה שהוא עוצמתי במיוחד כי יש בו "ליבה כפולה".
כותבים בכל פעם משפטים כפולים בנוסח:
"אני מבקש את סליחתי על….ואז, אני סולח לעצמי על….."
לפחות שבע פעמים כל משפט. זה מוביל פנימה למקומות שונים ולתחושת ריפוי ושחרור עמוקה יותר.

אני מאמין שכדי לצמוח ולעשות שינוי בעולם החיצוני שסביבנו, בכל עניין ובכל תחום, חשוב קודם לכן לבצע עבודה פנימית, הבאה ממקום של רצון אמיתי לחולל שינוי תודעתי אמיתי ואז, השינוי הוא איתן ובר-קיימא, כזה הנשמר לאורך זמן.

מאחל לכולנו מחילה עצמית ושלימה, יום כיפורים של ניקוי והזדככות פנימית, של קבלות טובות והחלטות אמיצות להתחיל לחיות כבני חורין מאושרים טובים ומיטיבים.

זו סליחתי, זו מחילתי, זו התחדשותי

גמר חתימה טובה

שבת שלום ומבורך

הכותב הרב אוריאל בלמס הינו יועץ חינוכי, מנחה הורים וקבוצות. בעל תואר A.M. מומחה למצבי חירום, משבר ואבדנות, ילדים ונוער בסיכון-זיהוי ואיתור, טיפול ומניעה בנשירה. תואר ראשון בחינוך, תואר שני בניהול מערכות חינוך. מאמן אישי ומוסמך NLP, מרצה מומחה לגיל ההתבגרות, חבר הנהלת איגוד ענ"ף

משה אסולין