נשימה לנשמה – עוגנים לנשמה מתוך פרשת השבוע פרשת וישלח תש"פ

גלייך ומשברייך עליי עברו – מקל לחצות בו משברים

הרב אוריאל בלמס
מרצה ויועץ חינוכי

"כי במקלי עברתי את הירדן הזה".

חייו של יעקב אבינו בחיר האבות מלאים קשיים וניסיונות. בהמשך לפרשה הקודמת, שם תוארה בריחתו מפני עשיו אחיו והתמודדותו המורכבת עם חותנו – לבן. פרשת השבוע מתארת התמודדויות נוספות איתם מתמודד יעקב. מאבק עם מלאך ושינוי שמו, פגישה טעונה עם אחיו, מעשה דינה ותגובת בניו, לידת בנו בנימין ומות אמו ואשתו רחל.

כאשר יוצא יעקב מביתו של לבן בדרך חזרה לארץ ישראל, הוא מתמלא ומתחזק באמונה בבורא עולם. הוא מקבל הבטחה לשמירה והגנה. ובכל זאת עולה בו חשש כאשר הוא שומע על אחיו הבא לקראתו ופניו למלחמה. בפיו תפילה לאל שיציל אותו מאחיו.

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים". (לב', יא')

מבאר רש"י: קטנתי מכל החסדים – נתמעטו זכויותיי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא, שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להימסר ביד עשו".

אין חששו של יעקב כפשוטו של מקרא. הלא הבורא בכבודו ובעצמו הבטיח לו בפרק כח'

"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאֵת, כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָך".

מהו מקור הפחד של יעקב ומה סודו של המקל.

פחד הוא רגש לא-רצוני, המתעורר באדם גם כשיש בחינה שכלית לא לפחד. הבורא נטע בנו את הרגש הזה כדי לעורר אותנו לפעול, ואכן הפחד עורר את יעקב לפעול.

יעקב לא פחד, היה בו צד לחשש ופחד נשלט

יש שפירשו כי הפחד של יעקב דווקא נבע משיקול שכלי-רוחני שהיה מתיירא שמא יגרום החטא כפי שמובא בתלמוד בבלי. אין הכוונה לחטא כללי כלשהו, שהרי יעקב לא פחד כשהתמודד מול לבן בפרק הקודם, אלא לחטא ספציפי שקשור לעשו. יעקב גנב את הברכות מעשיו, אמנם הברכות היו שייכות ליעקב כי הוא קנה את הבכורה מעשו, כך שהמעשה של יעקב היה צודק; ובכל-זאת, עשו נפגע מאד ממעשה הגניבה ובנוסף לכך, כל מעשה הגניבה גרם לכך שיעקב לא יכול היה לשבת בארץ ישראל ולכבד את הוריו, והדבר נתן לעשו יתרון רוחני על פניו.

בנוסף ליראה של יעקב מכך שייפגע, הוא גם הרגיש צרה ומועקה מכך שהוא עלול לפגוע באחיו "ויירא שמא ייהרג  ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים וכפי שמסביר רש"י ע"פ בראשית רבה עו' ב' ומדרש תנחומא . יעקב חשש, שמא ההבטחה של הבורא "ושמרתיך בכל אשר תלך"  תתגשם, אבל המחיר יהיה גבוה מדי והוא ייאלץ להרוג את אחיו.

עתה מובן מה יותר מהו הפחד שהיה ביעקב. פחד מודע לחלוטין, כזה הנובע מיראת השם ומיראת חטא. חשש כזה מביא אותו לכלל פעולה ותיקון ולא להתכרבלות ולהתקרבנות.

כל אדם חייב מקל לצלוח בו מכשולים – מקל להצלחות ולנדודים

"כי במקלי עברתי את הירדן הזה ", לפי המדרש שנתן מקלו בירדן ונבקע, רמז בכך על כל המצבים הקשים שעברו עליו בחיים, יעקב זוכר כי בצאתו מבית הוריו פגש בו אחיינו אליפז ולקח ממנו את כל רכושו, הוא נותר עם המקל לבדו. המקל מסמל את תקומת יעקב על אף כל המשברים. הוא לא נשבר באמונתו ולא נפלה רוחו גם כאשר נותר רק עם מקל נדודים. ראשי תיבות מקל – מעולם קיווינו לך. בכח אמונה זו נתן את מקלו בירדן, והצליח להתגבר על כל הקשיים ולבקוע את הירדן המסמל עיכוב וקושי ולהמשיך בחיי המעשה.

לצלוח משברים בכל המישורים – רוחני תודעתי ופיזי

מתוך מעשיו של יעקב אבינו נמצאנו למדים, מהי הדרך הנכונה להתמודד עם מצבי קונפליקט – פנימיים או חיצוניים

תפילה – נשיאת תפילה ובקשת עזרה והכרה במגבלות שלנו כבני אדם. חיבור לכוח נפש רוחניים שזה כולל גם שימוש בטכניקות של מחשבות חיוביות, וסלילת נתיב רוחני חיובי לסיטואציה.

שליחת מתנות – מחשבות חיוביות ודיבור חיובי, ראפור, דיבור המרכך אווירה, יצירת אוויר זך – כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, ונתינת מתנות אמיתיות בכדי לבטא את רצינות הכוונות.

התכוננות למלחמה – חשיבה אסטרטגית פרו אקטיבית למרות הרצון הטוב בהושטת יד לשלום.    על מנת לשמור על איזון כוחות חשוב לשמור על ההכנות למלחמה כאילו לא מדברים שלום, לתת הרגשה לצד שכנגד שלא הכול סגור מראש. ההכנה למלחמה מתוך מודעות ומחשבה ולא מתוך רגשות ואמוציות מסייעת להגיע להכרעה מהירה ומדויקת ולסיום הסיטואציה במהירות האפשרית.

מחשבות חיוביות ודיבור מדויק

יעקב שולח מלאכים אל עשיו אחיו. בפשט הוא אכן שולח שליחים, אבל במשמעות הנסתרת ניתן להבין שהוא שולח את המחשבות שלו, את החלק הרוחני שבו. הוא פותח מעין ערוץ תקשורת אחר – אל עשיו – ומקבל בחזרה את האנרגיה שמגיעה מעשיו. בהמשך הוא אומר דברים שמשפיעים על התפיסה של עשיו. הוא אומר לעשיו עם לבן גרתי:  אני חוזר עכשיו מביתו של לבן, האיש החזק, שיודע לרמות ולעשות כשפים, ולא רק שלא קרה לי שום דבר רע, להיפך – חזרתי עם רכוש גדול.
לאחר מכן הוא משתמש בשפה שמרככת את הכוחניות של עשיו, הוא משתמש בתואר "אדוני" כשהוא פונה אל עשיו, ומכנה את עצמו "עבדך". המילים יכולות לבלבל. נראה כאילו יעקב מבטל את עצמו ומאדיר את עשיו, אבל ברור שהם נאמרות בכוונה תחילה.

שליטה על המצב

כל דבר שיעקב עושה בשלב הזה הוא מתוכנן ומדויק. יעקב עושה הפרדה מוחלטת בין המציאות הפנימית שלו לבין מה שהוא עושה כלפי חוץ. הוא מנהל את המצב במקסימום אמונה וביטחון בבורא, ונמצא בשליטה מלאה גם על עצמו וגם על מי שעומד מולו. זהו מקור הכוח שלו. 

להפסיק לשרוד להתחיל לחיות

בהמשך הפרשה מתואר על עוד התמודדויות של יעקב מול סיטואציות קשות. משעה דינה ביתו ותגובת בניו, מעשה בנו בכורו ראובן והתמודדות קשה מאוד עם שכול, כאשר הוא נפרד משלוש דמויות משמעותיות.

רבקה אימו ומינקתה דבורה ורחל רעייתו הסתלקו מהעולם בשנה אחת, כמתואר בספר סדר עולם: 'יצא מסוכות ובא לבית אל ועשה שם ששה חדשים מקריב למקום, יצא משם ונולד לו בנימין ומתה רחל, ובו בפרק מתה רבקה ודבורה, נמצאת רחל מתה בת ל"ו שנה'.

הפרידה מהן בשנה אחת היא חוויה קשה מנשוא, לכן התגלה אליו הקב"ה וחיזקו:

"וַיֵּרָא אֱלֹקִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹקִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל".

בבית אל, שער השמים, יעקב עובר מהפך, וכעת שמו- "ישראל". שם זה ניתן ליעקב על ידי הקב"ה, ללא כל מאבק וללא טעם, כעת שם זה מביע את מהותו האמיתית של ישראל, מהות של "ובחרת בחיים" למרות ועל אף כל הקשיים. רש"י מבאר: "לא לשון אדם הבא במארב ועקבה אלא לשון שר ונגיד". יעקב אבינו מתווה לנו דרך בהתמודדות עם משברים.

היכולת להפוך אירוע משברי לאירוע מכונן ומצמיח מתחילה בקבלת החלטה ראשונית על יציאה ממעגל השרידות אל מעגל החיים.

גרעין הכוח לקבלת החלטות נחוצות מעין אלו נמצא במרחבים שיש בהם אמונה ותנועה.

לא עוד יעקב – מהות של עקב ועיכוב, כי אם ישראל – מהות של עבודה פנימית, תנועתיות וזרימה, מהות של שר ונגיד – שליטה עצמית ומודעות רחבה על כוח החיים.

אדם המתגבר על קשיים ומנצח אותם – הוא שר ונגיד.

הבורא מתגלה ליעקב לאחר פטירת אימו ומברך אותו 'ברכת אבלים'. הנחמה שקיבל יעקב מחזקת אותו לכדי פעולה. "וייסע ישראל" ולא כתוב "וייסע יעקב", כי השֵׁם 'ישראל' מורה על שמחה שלמה בלי עצב, (אור החיים פרשת ויחי) וכן אומר הנצי"ב על המקום: "וייסע ישראל – לפכח צערו ממיתת רחל, הלך בדבקות והתבודדות כדרך ישראל".

השבוע אנחנו מקבלים את הכוח להתמודד עם מצבי משבר. אנחנו יכולים להשלים תהליכים שאיתם אנחנו מתמודדים כבר תקופה ולנצח בהם.

שבת שלום

הכותב הרב אוריאל בלמס הינו יועץ חינוכי, מנחה הורים וקבוצות. בעל תואר A.M. מומחה למצבי חירום, משבר ואבדנות, ילדים ונוער בסיכון-זיהוי ואיתור, טיפול ומניעה בנשירה. תואר ראשון בחינוך, תואר שני בניהול מערכות חינוך. מאמן אישי ומוסמך NLP, מרצה מומחה לגיל ההתבגרות, חבר הנהלת איגוד ענ"ף