תקשורת חיובית
במה – מגזין תוכן
הרב אבנר קוואס שליט”א
התקשורת בין בני הבית זהו הדבר שהכי מקשר ומחבר את המשולש אבא, אמא, ילד. אנו ההורים חייבים לתקשר עם הילדים כדי שנוכל לתמוך בהם, לעודד ולעזור בעת הצורך.
לצערנו הרב, בצוק העיתים, קשיי הפרנסה, הורים מתבגרים, ובעיות חינוך גורמים לנו להיחלש ולא להגיע לתקשורת הנכונה עם הילדים. לפעמים דומה הדבר כאילו איבדנו את הסבלנות לגדל ילדים.
נוסיף לכך שהגיע בדורנו צעצוע משוכלל וממכר ושמו – טלפון! אם נשאר לנו כמה רגעים בין בני הזוג, או בחינוך הילדים ולתת תשומת לב, בא המכשיר הזה ולקח לנו את אותם רגעים נפלאים כאשר אנו
שקועים בקריאת הודעות במכשיר הכשר מכל מי "שהתעטש"…
***
דוגמא לכך: הילד חזר מתלמוד התורה ואמא עם הטלפון משוחחת עם החברה… "שלום אמא", אמר הילד. "שלום", היא ענתה ועשתה תנועה של 'תחכה'.
עברו עשר דקות והיא לא סיימה.
"אמא", אמר שוב הילד, והיא השיבה "אני בשיחה", והמשיכה לדבר.
עברו שלושים דקות והילד איבד סבלנות. "אמא", הוא אמר, ואז אמא עצרה את השיחה ואמרה לו: "אתה חצוף, אתה יודע, אמא מדברת בטלפון ואתה מפריע, אתה ילד חצוף!"…
הורים יקרים, מי כאן לא בסדר, הילד או האמא???
אמא יקרה, הילד הזה זקוק לך ואת בשיחת טלפון?!
האם השיחה / ההודעה הזו חשובה לך יותר מהילד שלך???
ומה עונה האמא – אבל אני באמצע שיחה.
ואנחנו נאמר לה: אז תפסיקי ותאמרי לחברה היקרה: ציפורה, הילד חזר מתלמוד התורה, אחזור אלייך בעוד שעה. תנתקי את הטלפון, תחבקי את הילד ותאמרי לו: "כל כך התגעגעתי אליך, אני מאד שמחה
שהגעת!… איך היה בתלמוד התורה?…". קצת חום, קצת יחס.
***
הורים יקרים, בדברים כאלה פשוטים שלא היו צריכים להיאמר אנחנו נכשלים. לאן יפנו הילדים? עם מי הם חס וחלילה יתחילו לתקשר?
אולי נקבל קבלה, כשהילדים מגיעים הביתה מכבים את הטלפון! רק אחרי שטיפלנו בהם והתייחסנו אליהם כראוי, אפשר אולי לאחר מכן להמשיך לדבר.
