להודות ולהלל
ימי החנוכה, הם ימים גדולים מאד, ימים שאפשר להתרומם ולהתעלות בהם מאד, הן בתורה, הן באמונה ועוד מעלות טובות. וזכינו וזכה כלל ישראל שרבינו מרן זצוק"ל, היה משקיע במיוחד בימים גדולים אלו להרבות חיזוק בישיבות הקדושות, ובכלל עמך בית ישראל, והיה הולך ונוסע ממקום למקום לחזק את הלבבות באור הימים הגדולים.
במה – מגזין תוכן
הגאון רבי משה יהודה שניידר שליט”א
החברותא של רבן של ישראל מרן הגראי”ל שטינמן זצוק”ל
ואמנם מגוון הנושאים שדיבר מרן זצוק"ל במשך השנים רבו מאד, וכאשר יעידון הדרשות הרבות שדיבר במשך השנים (ובעז"ה נזכה בקרוב להנות בהם את הרבים) ובינתיים נביא מה שדיבר מרן זיע"א, בחנוכה תשס"ג, במסיבה שע"י ארגון "תולדות ישורון" בירושלים, לבקשת הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר זצוק"ל, ראש הארגון, שהחשיבו רבינו ל"גברא רבא" ממש, על כל גדלותו העצומה בתורה ויראה ועל מסירות נפשו הנוראה ברוסיה הסובייטית לתורה וקיום המצות, ואחר כך הקים בארץ ישראל ארגון נפלא זה ללמד את העולים מברית המועצות תורה ומצוות, והעמיד תלמידים חשובים מאד.
• • •
ואלה הדברים: מורי ורבותי אני רואה שברוך השם התקבץ כאן ציבור גדול, שרובם הם אנשים שבאו ממדינה כזאת שכל כך הרבה שנים היו רחוקים מיהדות, מתורה, והיו תחת ממשלה שהייתה רוצה להכרית כל שם של יהדות, שם של דת, ובעצם הייתה נגד כל הדתות, אבל בעיקר סבלו מזה היהודים.
וזה היה נס גדול שאחרי זה חזרו בנים להקדוש ברוך הוא, אחרי שהיו כל כך רחוקים, וכל גזירות רעות היו עליהם ממש נורא, כל אחד שלימד תורה, לימד תינוקות של בית רבן, או שעשו ישיבות, וכל מי שעשה משהו של יהדות, היה עליו גזירות עם עונשים נוראים, כמו עשר שנים גלות לסיביר ועוד כאלה דברים, נורא ואיום!
ובאמת הצליחו לדאבונינו להחטיא את החלק הכי גדול של הכלל ישראל שהיה שם, ונשארו שם.
וזהו נס גדול, שנשאר עדיין שארית הפליטה שחזרו, ורוצים שוב לחזור ליהדות, לחזור שוב לתורה, לחזור שוב לריבונו של עולם, וכאילו חוזרים לאבינו שבשמים, זה נס גדול!
והנה מצינו בספר הלבוש שמסביר מה ההבדל בין חנוכה לפורים, שהרי בעצם יש שני דברים שקרו בבית שני, ושניהם חז"ל התקינו "פורים וחנוכה", ובפורים יש דין משתה ושמחה ובחנוכה אין דין משתה ושמחה.
ומסביר הלבוש שבפורים הגזירה הייתה על האנשים ולא על התורה, רצו להרוג את היהודים, ולא היה חשוב אם שומר תורה או לא שומר תורה, הגזירה הייתה להרוג את היהודים, והיה נס וניצולו.
ובחנוכה היה דבר אחר, הם לא רצו להרוג יהודים אלא רצו לעקור את התורה, את היהדות, ואפילו אם ירצה להיות ח"ו כמו המתייוונים, לא קרה לו שום דבר, רק לעקור את התורה, לכן היות ושם הגזירה הייתה על הגופים, שבפורים רצו להרוג את הגופים, אז
עכשיו שניצלו עושים משתה ושמחה, אבל בחנוכה אומר הלבוש היות ורצו לעקור את הדת, לא עושים משתה ושמחה, רק "להודות ולהלל".
• • •
ובאמת קשה קצת כי אמנם נכון שבפורים רצו גם להרוג את היהודים, לא את הדת, אבל בכל זאת רואים שצריך גם להודות ולהלל, הגמרא אומרת שקריאת המגילה זה כמו הלל, קרייתא זו הלילא! אבל על כל פנים לא נזכר כל כך הענין של להודות ולהלל כמו שבחנוכה, סוף כל סוף גם בזה יש להודות ולהלל אבל בחנוכה יש הרבה יותר, כל הענין של להודות ולהלל כתוב בחנוכה, ובפורים לא מודגש כל כך הענין של להודות ולהלל, אם כי יש מגילה שזה כמו הלל אבל סוף כל סוף לא מודגש כל כך.
ולמה זה, אפשר לומר פשוט, הרי חז"ל אומרים "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו", ולא רק המחטיאו יותר מן ההורגו, אלא כתוב גם שכבוד רבו וכיבוד אב, כבוד רבו קודם, כי זה מביאו לחיי עולם הזה וזה מביאו לחיי עולם הבא, ולהיפך גם כן.
על מה שרצו להכרית את כלל ישראל לא הוצרך גם כן לעשות מסירות נפש, אי אפשר לעשות מסירות נפש רק להתפלל, והקב"ה עזר, אבל כאן שרצו להכרית את כלל ישראל מהתורה, לא היה מועיל סתם תפילה, אלא צריך "מסירות נפש", ובאמת לולי זה שהחשמונאים מסרו את נפשם מי יודע מה שהיה קורה? לכן באמת היה מסירות נפש של החשמונאים, וזה כל כך פעל שהיו מתי מספר של אנשים יכולים לעמוד כנגד אלפים אלפים של הגויים, וזו הייתה מסירות הנפש שהם זכו.
אבל על כל פנים ההלל וההודאה מה שצריך לעשות אם ניצולו מחטא זה הרבה יותר ממה שצריך לעשות ניצולו מהחיים. הרבה יותר! כי כמו שגדול המחטיאו יותר מן ההורגו כך גם זה.
וחס ושלום אם כלל ישראל לא היו נלחמים כנגד מה שרצו להעביר על הדת, מי יודע מה שהיה נשאר חלילה וחס?! והקב"ה באמת יש הבטחה כי לא תישכח מפי זרעו, והיה אלה שמסרו נפשם ועי"ז כלל ישראל ניצולו.
אבל עכ"פ ההלל וההודאה זה במיוחד דווקא איפה שהיה לא להרוג רק לקרב אותו לומר אחינו אתם, אדרבה שיעשו כמוהם כמו המתייוונים, אז זה בסדר גמור, זה הדבר הכי גרוע! וההלל וההודאה שיש על זה אין השוואה לגמרי לגבי זה, לכן מודגש כל הענין
של חנוכה רק "להלל ולהודות". אותו הדבר צריך לומר לאנשים שבאו ממקום כזה, שגם שמה היה הענין כמו ביוון שהיוונים רצו לעקור את הדת, שם ג"כ רצו לעקור את הדת, ולדאבונינו חלק גדול באמת הכריחו, ורוב כלל ישראל שם נשארו בלי דת, בלי תורה בלי יראת שמים, ואין להם שום זיק של יהדות.
וברוך השם אלה שניצולו כמה הם צריכים להודות ולהלל, שירגישו את האושר שיש להם שברוך השם הם הצליחו לחזור לאביהם שבשמים, וזהו האושר הכי גדול! וזה ילווה אתכם תמיד, תחשבו את זה, שאתם אנשים "מאושרים" אושר הכי גדול ששבתם אל אבינו שבשמים, ותוכלו לקיים את המצות, ותקיימו באמת את המצות, תלמדו את התורה, תלמדו את הילדים שלכם שיהיו יהודים טובים, שיגדלו בתורה ויראת שמים, אז תהיו מאושרים תמיד.
והקב"ה יעזור באמת שכל כלל ישראל יוושע בקרוב, ויוכלו באמת להגיד הלל בבהמ"ק בזמן שהקב"ה ישיב לנו את הבהמ"ק ונזכה שם לעבוד את הקב"ה באהבה וביראה, וזה יהיה התכלית האמתי שהקב"ה יעשה לנו, הקב"ה יזכנו שנזכה בקרוב לגאולה האמתית במהרה בימינו אמן. ע"כ.
• • •
דברים נשגבים אלו נוגעים לכולם, לדעת כמה עצום כוחה של "מסירות נפש". ואמנם המושג מסירות נפש קצת השתבש אצלנו, כפי שהיה רבינו מעיר למי שהיה אומר על פלוני, למשל, שהוא מוסר נפשו לתורה, היה מיד שואל היכן מסר "נפשו" לתורה? אתה יכול לומר שמשתדל מאד וכדו', אבל אל תאמר "מסירות נפש" שפירושו למסור נפשו ממש.
וכן כששאלוהו מפעם לפעם על נוסח מצבה לנפטר גדול, אמר להיזהר מלכתוב ביטוי זה, שלא יהיה שקר.
יתן השי"ת שכל החיזוקים הגדולים שנעשו ברחבי הארץ ובקצוי תבל יהיו לעילוי נשמתו הטהורה, שכפי ששאף מעודו להרבות זכויות בכלל ישראל, כך משלמים לו כולם, ומרבים לנשמתו זכויות עד אין מספר.
ונזכה במהרה בימינו לביאת משיח צדקנו ויקיצו וירננו שוכני עפר בב"א.
