שורת עדויות, הוראות נדירות ומעשים מופלאים אשר עין לא שזפתם

מפי תלמידו המובהק, נאמנו וחביבו, הגאון הנודע רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א, רבה של שכונת שיכון ה' בני ברק, אשר זכה להיות סמוך על שולחנו עשרות בשנים וללמוד עימו יחד מדי שבת בשבתו • "רבות ראינו, שמענו, למדנו והחכמנו, ועדיין לא ידענו התלמידים והמקורבים והסובבים כי ניצבים אנו בתחתית ההר, ואיננו מבינים אפס קצהו"…

במה – מגזין תוכן

שנה חלפה מאז היום המר והנמהר בו כבו המאורות, יום בו באה השמש בצהרים, יום בו שקעה החמה שהאירה וחממה, ושלחה קרני אור והוד במשך מאה שנות קדושה וטהרה בלימוד תורה לשמה, כ"ד כסלו בפרוס עלינו ימי החנוכה ובבואנו להעלות את הנרות נלקח מאיתנו אור העולם האדם השלם אבינו רוענו עט"ר רשכבה"ג מרן רבינו הגראי"ל שטיינמן זצ"ל זי"ע.
פשוט ודל היה הבית הקדוש ברחוב חזון איש 5, לא תואר ולא הדר לו, והכניסה אליו כה פשוטה וקלה, והמוני בית ישראל נוהרים ומתברכים, שואלים ומתייעצים, בוכים ומתעודדים בצילה של הדמות הגדולה איש האלוקים השוהה בו, שריד לדור דעה, ענק שבענקים אשר קיבל את כולם בשמחה ובמאור פנים, בעידוד, בברכה ובעצה. רבות ראינו, שמענו, למדנו והחכמנו, ועדיין לא ידענו התלמידים והמקורבים והסובבים כי ניצבים אנו בתחתית ההר, ואיננו מבינים אפס קצהו… וכך בדבקותו בתורה, בקדושתו ובפרישותו ובהתנתקותו המוחלטת מכל עניני העולם הזה, השפיע על הדור היתום והשפל שלנו ורומם אותו עמו, בנקיותו ובבריחתו מכל נגיעה עצמית, ובסלידתו מכסף וממון העמיד דור שלם של עמלי תורה זכים וטהורים אברכים ובחורי חמד וצאן קדושים הגדלים לאורו ומפארים את בית ישראל.

"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה הנוראה שאהב רבינו את התורה וחכמיה. לא אשכח לעולם את השבתות בהן זכינו לשהות עם רבינו וללמוד ממנו תורת ד' ואורחות חיים"

רבבות אלפי ישראל שזכו להכנס ללשכת הגזית זכו לראות מלאך אלוקים הדבוק בתורה כאחד הקדמונים. לא אחת ראיתי, שכאשר קיבל אנשים לעצה וברכה בין שיעור לשיעור לא היה מסוגל להתנתק לרגע ממשוש חייו התורה הקדושה, והיה מקדים ומשתף את האדם שבא לפניו בעניין שבו נשא ונתן עם לומדי השיעור קודם לכן, וכפי הידוע על מרן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל, שדבקותו בתורה היתה לשם דבר ולא היה מסוגל לדבר עם אדם לאחר שסיים ללמוד )רבנו למד תקופה קצרה אצל מרן הגרב"ד ליבוביץ זצ"ל ודיבר רבות על גדלותו ודבקותו בתורה, ודמותו עמדה מול עיניו. פעם אחת נוכחתי כשהגיע אליו נכדו של מרן הגרב"ד זצ"ל, הגאון הגדול רבי חיים שלמה ליבוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', שהיה דומה מאד בדמותו לסבו הגדול, והתבטא מרן זצ"ל בהתפעלות: "אוי,
הוא נראה כמו ר' ברוך בער"(. לדבקותו ואהבתו לתורה הקדושה לא הייתה גבולות. היה מסוגל לחזור מאות פעמים במשך עשרות שנים על שאלה ששאל את מרן החזו"א זצ"ל, או את מרן הגרי"ז זצ"ל, ואת התשובות שענו לו, וכל פעם נראה כאילו חוזר על כך בפעם הראשונה: וכך היה עשרות שנים דן בשאלה ששאל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר זצ"ל בציריך ורבינו התווכח איתו על שאלה זו, ואף ככשכב חלש וחולה בביה"ח מעיני הישועה דיבר עם נכדו על שאלה זו ודן מי צודק: אשרי עין ראתה זאת.

השפעתו לא הייתה רק על הכלל, אלא אף על היחידים. לאחרונה פגשתי בחתונה יהודי שבמסגרת עבודתו היה מלווה אורחים ובני חו"ל לביתו של רבינו, והזדמן לי כמה פעמים להיות איתו ולהציג את הבאים עמו כל אחד עם משאלותיו לפני רבינו, וסיפר לי שלפני תקופה התחיל להדרדר מבחינה רוחנית אבל דמותו של רבינו עמדה לפניו והמאור פנים בה קיבל אותו עצרה אותו וזכה להתחתן ולהקים בית נאמן בישראל.
חולים במחלות קשות היו נכנסים ובאים לבית רבינו לבקש שיתפלל עליהם, וכמו שאמרו חז"ל, "מה יעשה אדם שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל החכם ויבקש עליו רחמים", ורבינו נאנח על כל חולה והיה מבקש לכתוב את שמו באותיות גדולות ובלילה כשכולם ישנים היה מוריד עליהם דמעות ומבקש עליהם רחמים. פעם אחת נכנסתי עם ת"ח חולה כליות שהיה לפני השתלה ואמר לו רבינו "למרוח" את הניתוח עם הרבה תהילים. ופעם אחת נכנס ת"ח מירושלים לאחר שקיבל את הבשורה הנוראה שחלה במחלה הנוראה ובכה בכיות נוראות לפני רבינו. שאלתי את רבינו, איך מסוגל הוא לעמוד ולשמוע כל כך הרבה צרות, ואמר רבינו שזה באמת קשה.
וכמה פעמים נכנסתי לרבינו עם חולים קשים ואמרתי לרבינו את דברי השיטה מקובצת )ב"ק נ.(, שהקב"ה מסכים עם סברתם של הצדיקים שבדור, וביקשתי שראש הישיבה יאמר והקב"ה "יסכים" לסברתו של הצדיק. אמר רבינו: גם אני מחפש את הצדיק הזה. פעם אחת אמר ששמע שגם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, אמר שמחפש את הצדיק הזה, ולהפתעתי פעם אחת הייתי עם בני משפחה, אביה וחמיה של אשה צעירה שחלתה במחלה קשה ולה שלושה ילדים קטנים, ואמרתי לרבינו שבעלה אינו מסוגל לעמוד בזה והילדים הקטנים מתחננים שאמא תחזור מבית החולים, ובקשתי שרבינו יפסוק שהיא תהיה בריאה והקב"ה יסכים לסברתו, ואמר שמסכים, וכבר למחרת בדיקות הדם של האשה השתנו להפליא ובקשו בבית החולים לדעת אם לא התחלפו הבדיקות עם מישהו אחר, וב"ה חזרה לאיתנה ומגדלת בבריאות את ילדיה לתורה ומצוות.

חולים שחזרו לאיתנם וביקשו לערוך סעודת הודיה, התנגד לכך רבינו בתוקף ואמר שזה עין הרע ולא לעשות כן בשום אופן, ואמר שהיו שעשו כן וחזרה להם המחלה רח"ל. מאותו טעם התנגד למסיבות שעושים ביום ההולדת, בנוסף למה שהיה אומר יום הולדת לפרעה, ואמר, שה"חפץ חיים" רק כשהגיע לגיל שמונים ונתקיים בו "מי האיש החפץ חיים וכו'", עשה סעודה.
ושמעתי מרבינו שה"חפץ חיים" זכה שכלל ישראל יפסקו לאורו וה"משנה ברורה" הוא האורים ותומים של ההלכה, מפני שמי שדאג שכלל ישראל לא ידברו לשון הרע אחד על השני וישמרו את לשונם, קיבל מתנה שפיו פה קדוש וככל היוצא מפיו יעשה.

"פעמים רבות שמעתי ממו"ר הגאון הגדול ר"י זילברשטיין שליט"א, שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, אמר לו, שנקיותו של רבנו קרובה לרוח הקודש! ואין מי שיכול לחלוק על הכרעותיו בדור הזה"

נכנסתי פעם לש"ב האדמו"ר רבי אברהם לנדא מסטריקוב זצ"ל, תלמידו של מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל, ושאלני אודות רבנו זצ"ל,
ואמרתי לו כמסיח לפי תומי שרבינו הוא צדיק. קפץ האדמו"ר זצ"ל מכסאו ואמר: צדיק? צדיקים יש הרבה, רבי אהרן לייב הוא לא רק צדיק, הוא נקי, הוא רייען, וחזר על כך כמה פעמים. ופעמים רבות שמעתי ממו"ר הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, אמר לו, שנקיותו של רבנו קרובה לרוח הקודש! ואין מי שיכול לחלוק על הכרעותיו בדור הזה.

פעמים רבות כשדיברתי עם רבנו זצ"ל אודות בחורים מישיבתו ישיבת "אורחות תורה" ושיבחתי אותם, ראיתי איך הדבר משמחו, וכמה הישיבה קרובה לליבו, ובכל זאת כשהגעתי כמה פעמים עם הורים המתלבטים בין ישיבת אורחות תורה לישיבה אחרת, היה מכריע לטובת הישיבה האחרת, מחשש שהוא נגוע. ובדרך כלל כשהיו באים לשאול אותו בין שתי ישיבות היה אומר ששתיהן טובות, ורק לעיתים רחוקות היה מכריע ביניהן. כשהיה בחור מבקש ברכה להתקבל לישיבה מסוימת היה מברך שיתקבל לישיבה המתאימה לו, וכשהיו בחורים מבקשים ברכה להתקבל לישיבה טובה היה אומר אין ישיבה לא טובה, ישיבה לא טובה היא לא ישיבה.

לפני כמה שנים נכנס נער מאשדוד עם אביו וביקש ברכה להתקבל לישיבת קטנה חשובה באשדוד ובירכו רבינו ומיד ביקש שנחזור ונקרא לו, ושאל את אביו אם החיידר בו הוא לומד ממליץ לו ללכת לישיבה הנ"ל, ואמר שהם ממליצים לישיבה חלשה יותר ואנחנו רוצים שילך למקום חשוב יותר, ואמר לו רבינו שצריך ללכת לישיבה המתאימה לו. היה אומר שבדורנו היתום אין כמעט מי שלא יצטרך לעבור גיהנום, אם קצת ואם הרבה, חוץ מאלו שעברו את השואה שכבר עברו את הגיהנום בעולם הזה. ופעם אחת אמר, חוץ
מרבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א.
וזוכרני כשבא בנו, חתנא דבי נשיאה, הגאון רבי שרגא שטינמן שליט"א בשב"ק חוה"מ סוכות להודיע לרבינו על פטירת הרבנית הצדקנית מרת בת שבע קניבסקי ע"ה, התבטא עליה רבנו, אשה גדולה, אם הנשים שבדור, והביע את דאגתו הרבה לשלומו של
רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א.

שמעתי מרבינו דעיקר לימוד התורה הוא בעיון דווקא, דהרי חייב אדם ללמוד תורה בין לשמה בין שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, ופירושו של "לשמה" הוא חיפוש האמת וכמובן אי אפשר להגיע לחיפוש האמת בלא עיון!

ומאידך גיסא בסוף ימיו שאל והתעניין אצל כל אחד אם יודע הוא ש"ס, או לכל הפחות חצי ש"ס, או לכל הפחות מסכתא אחת, והיה אף מעודד למי שלא יכול ללמוד את הש"ס לבדו או במסגרת לימודיו שילמד במסגרת של דף היומי ואם יכול שיהיה מגיד שיעור בדף היומי.

ומה מאוד חרה לרבינו שלא יודעים רק כמה פרקים או דפים במסכתות הישיבתיות, ומאוד כאב לו הדילוגים שמדלגים בכמה ישיבות ואינם נשארים עם דבר שלם והיה מתבטא שנשארים כך ערומים. היה אומר בבדיחותא לשואלים אותו שאלות על ספרו האילת השחר מסוף המסכתא "מי מגיע לשם", וכמה פעמים אמר שהקב"ה זיכה אותו לכתוב על כמה מסכתות מכריכה לכריכה והצטער שעל מסכות
יבמות לא סיים בכתיבה את כל המסכת )ומרן הסטיפלר זצ"ל אמר על ספרו של רבינו אילת השחר שחיבור כזה לא יצא מאז הפנ"י(, וכשחזר ממסע הקודש לחיזוק יהדות ארה"ב ואירופה בכ"ג חשוון תשס"ה וקיבל בידו את ספרו אילת השחר על זבחים חלק ראשון, מר שמפחד שמקבל את עולמו בחייו. חכמתו ושיקול דעתו היו נדירים היה פותר שאלות סבוכות שהיה נראה שאין להם פתרון כלל, והיה אומר שרוב השואלים לא באים לשאול, אלא לקבל הסכמה על מה שרוצים לעשות ומבקשים שאני אעשה עמם חסד ואתן להם הסכמה למה שרוצים.
פעם נשאל רבינו על ידי שליח ממדוברת שהציעו לה שידוך שהפרשי הגילים הם גדולים מאוד ולא מקובל לעשות שידוכים כאלה, ורבינו השיב בחיוב ולתמיהת בני הבית על הסכמתו להפרשי גיל כאלו, אמר רבינו, הלא אם הבחור היה פסח או אלם, לא הייתה שואלת המדוברת כלל, ולמה על זה היא שואלת? אלא משום שהדבר לא מפריע לה, אלא שמפחדת 'ממה יאמרו' ומבקשת לעזור לה, אז אם אפשר לעשות חסד עם יהודי למה לא לעשות זאת.

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה הנוראה שאהב רבינו את התורה וחכמיה. באיזו הערצה הזכיר את רבי עקיבא איגר והיה אומר שרע"א לגבינו הוא כמו תנא, וכל מקום שיש רע"א הוא מאיר את כל הסוגיא כמו פרק המפקיד שיש רע"א על כל תוספות, וכל ספרי הגרע"א שהיו אצל רבינו מלאים הגהות על הגיליון על כל הש"ס.
לא אשכח לעולם את השבתות בהן זכינו לשהות עם רבינו וללמוד ממנו תורת ד' ואורחות חיים, וכאשר הייתה קשה עליו הראיה היה מצטט בעל-פה דפים של גמרא ותוספות אחר תוספות והיה אומר על תוספות זה יש רע"א ועל תוספות זה גם יש רע"א, והיה עונה על אתר על כל שאלה מכל מקום בש"ס כאילו למד את הסוגיא באותו רגע, וכך היה חביבים מאוד אצל רבינו ספרי הקצוה"ח וש"ש ונתיה"מ, ופעם ביקש שאביא את הנתיה"מ ולא מצאתי משום שהכריכה הייתה קרועה והצביע בידיו הקדושות ואמר 'הספר בלי הגב' וכשהבאתי לו את הנתיבות אמר, 'אוי, איזה גב יש לנתיבות'.

באיזו אהבת תורה דיבר רבינו על הגר"א מוילנא, וכך אמר: "יש ירידה נוראה בדורות האחרונים והקב"ה שלח נשמה קדושה שתציל את הירידה וזה היה הגאון כל התורה כולה וחזר כל התורה כולה, זה היה בדור של תחילת ההשכלה ולכך היה צריך את הנשמה של הגאון, והוסיף שגם בדורות האחרונים שלח לנו הקב"ה את החזו"א, שבגדלותו הנוראה בתורה הזכיר את הגאון מוילנא והקים בארץ ישראל את עולם התורה בדור שאחרי השואה.

אשרי הדור, אשרינו שזכינו להסתופף בצל האילן הגדול, זכינו מעט מהמעט לטעום מהצוף, להתחמם ולהתאבק בעפר רגליו, לגעת בשולי אדרתו הגדולה. אמנם החלל הוא נורא והחסר מורגש בכל יום ויום בכל אשר נפנה, ועדיין יודעים אנו כמה עלינו להודות להקב"ה שהשתיל לנו נשמה גדולה מדורות קדומים לקיים הבטחתו, "כי לא תשכח מפי זרעו".