עבד לעבדים

פרשת משפטים מדברת על עבד עברי. יום אחד העבד העברי אומר, "אהבתי את אדוני", רוצה להישאר עבד, "והגישו אדוניו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם".

אומר רש"י, אוזן ששמעה על הר סיני, "כי לי בני ישראל עבדים" והלך ונהיה עבד לעבדים, יירצע.

במה – מגזין תוכן
הרב מיכאל לסרי שליט”א

מה קורה פה, מה העניין דווקא של ה'אוזן'? ה'עין' גם הייתה בהר סיני, 'הרגליים' גם היו שם, כל עצמותי תאמרנה, כל גופו היה, כל העולם שמע, מדוע דווקא האוזן?

***

יש חשיבות מיוחדת לאוזן.

אתם יודעים, הישראלים ירו פעם לעזה ואחד הערבים, נגר, עפה לו האוזן. מצאו את האוזן ואמרו לו, בא מהר לבית החולים ונדביק לך את זה. סירב ואמר: לא, זו לא האוזן שלי, שלי הייתה עם עיפרון…

אישה אחת הגיעה לרופא בלי אוזניים. שאל אותה הרופא, מה קרה? סיפרה שהייתה באמצע גיהוץ, "ומהלחץ היה טלפון, הרמתי את המגהץ, הלכה אוזן"… אמר הרופא, "בסדר, זאת אוזן אחת, מה עם השנייה?" אמרה, "ישר הרמתי טלפון לאמבולנס והלכה גם האוזן השנייה"…

נחזור לענייננו… מה באמת העניין של האוזן, מדברים עליה כל כך הרבה?

לפי היהדות, אוזן מסמלת עולם הזה, עין מסמלת עולם הבא. עין רואה הרבה דברים בבת אחת, עין זה סמל של תכלית. בעולם הבא אדם הוא רוחני, רואה הכל בבת אחת. זו העין. אבל אוזן, תרי קלי לא משתמעי, אי אפשר.

לכן במעמד הר סיני נאמר, "וכל העם רואים את הקולות", כיון שמעמד הר סיני הוא התכלית של עם ישראל, 'רואים' את הקולות, העין היא השולטת כאן, עם ישראל הגיע לתכלית. אולם האוזן היא העולם הזה, אמצעי להגיע לעין, לעולם הבא.

***

מתברר דבר מדהים בכל הנושא הזה. עד כדי כך אומרים חז"ל, חירשו משלם דמי כולו ואילו סימא את עינו משלם דמי עינו.

מדוע חירשו משלם דמי כולו? משום שאם לאדם אין אמצעי, אין לו איך להגיע לעוה"ב, לתכלית, אין לו מה לעשות. בראשית ברא אלוקים את השמים, זאת אומרת את העוה"ב, ואת הארץ, חייב למצוא מקום לרוץ כדי להגיע לעוה"ב, לכן האמצעי מאוד חשוב.

אדם שומע בהר סיני שהאמצעי זה להיות עבד ד' כדי להגיע לנצח. הולך האדם הזה ורוצה להיות עבד לעבדים? כלומר, שהעוה"ז בא לעוה"ז? האוזן באה בשביל האוזן?

אם האוזן שומעת דבר כזה, זאת אומרת, הוא נשאר באמצעי ונתקע בו ולא ממשיך איתו לכיוון של עוה"ב, נצח, סימן שלא הבין את הנקודה של העוה"ז. לכן האוזן מאוד חשובה, היא אמצעי כדי להגיע לתכלית.

***

לכן גם האיזון של האדם נמצא באוזן. אוזן מאזנת את הגוף עם הנשמה. הגוף אכל בסעודה, אבל חז"ל אומרים, שולחן שלא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים. איך עושים שהאוכל לא יהיה זבחי מתים? אומרים דברי תורה ודרך האוזן האדם שומע לנשמה ונהיה איזון בין הגוף לנשמה.

אדם שאין לו את זה ונשאר שקוע רק בעוה"ז, הוא עבד לעבדים.

שבת שלום לכולם.