קטגוריה: יהדות

המחבר בסי' תק"ס סע' א' הביא הדין שיש לעשות זכר לחרבן בסיוד הבית. ומקורו מהגמ' ב"ב דף ס' ע"ב. והנה שם בגמ' מובאות שלש ברייתות.

זה קרה ביום בהיר, השמש כמו תמיד שלחה את קרניה החמימות על פני היקום, ציפורים ישבו להם על ענפי העצים ופטפטו להן בנחת. הכל מסביב היה נראה מוכן ליום מושלם. אך לפתע.. "
כל סופר מתחיל יודע שהחומר ממנו עשויה עלילה מנצחת חייב לכלול תפנית בלתי צפויה בתסריט. אם הכול זורם וידוע מראש אין כאן כל עניין לסיפור. הקורא מחפש חידוש, מהפך, שיפתחו לו אפיקים חדשים של הבנה.
כל זה טוב ויפה לגיבור העלילה שבסיפור. ככל שהוא מתמודד עם אתגרים גדולים יותר ומתאמץ כנגדם בחשיבה מפתיעה מחוץ לקופסא, כך יהיו הקוראים אחוזי סקרנות לקרוא  בשקיקה את דפי הספר.

מתוך ההתבוננות בחטאי ישראל במסע ובחנייה ניתן ללמוד גם על חיינו. לכל שלב בחיים יש אופי משלו. במסע, כאשר אנו פעילים, מתחדשים ועושים, יש אקטיביות ברוכה, אך עם זאת – עלינו להיזהר שמא נחטא דווקא מתוך השתקעות-יתר בעשייה. דווקא כאשר אנו בעיצומו של מסע אנו צריכים לזכור לעצור, לחנות ולהיזכר למה אנו הולכים ולאן פנינו מועדות, על מנת לשמור על אותה אמונה שתבטיח שנמשיך ללכת בדרך טובה ושלא נשכח את המהות. עם זאת, גם לחנייה חסרונות משלה, ולכן עלינו לשמור על מינון נכון של נסיעות וחניות.

חובת האדם כלפי עצמו וחובתם של ההורים והמחנכים כלפי הדור הצעיר היא לעמוד על הייחודיות שיש בכל אחד ואחד.
לטפח אותה בעדינות המתבקשת וללטש את הטעון ליטוש עד להופעת היהלום שבאדם והיהלום שבילד.
היהלום הוא המטפאורה לנשמת האדם ולכל תכונות האופי הנפלאות והייחודיות שיש בו. לגלות את היהלום הפנימי פירושו לעורר את המנהיג הנמצא עמוק בנפש פנימה.

קהילת מסילת ישרים ברמות א' הוקמה לפני שנתיים, לאור ביקוש עצום מצד תושבי האזור אשר לא היה להם בית כנסת ראוי לשמו. חלקה התחתון של

קהילת "היכלי התורה" במקור ברוך, נודעה זה מכבר ברחבי העיר כולה כקהילה המהווה מקור השראה לרבים, מצד איכות חבריה בני התורה, ומצד התבססות הקהילה במבנה

קהילת בני התורה בפסגת זאב, מקיימת מנייני תפילה מזה תקופה הארוכה בבניין בית ספר בשכונה. בימי הקורונה עם סגירת בתי הכנסת, עברו בני הקהילה להתפלל

פרשת השבוע חוקת, מתארת בקצרה את אחד האירועים הדרמטיים ביותר: משה, אהרן הכהן ואלעזר בנו יוצאים לפתע מתוך המחנה, ומתחילים לטפס במעלה הדרך התלולה והמייגעת אל "הר ההר". צריך כוח רב על מנת לטפס במעלה התלול, ושניים מן המטפסים הם קשישים שכבר התרחקו משנתם המאה. העם מתבונן בהם (כך לפי רוב הפרשנים) – אך אינו יודע מהי מטרת ההליכה. עם זאת, הוא יכול להתרשם מאיתנותם הפיזית של מנהיגיו הדגולים והמבוגרים/ והנה לאחר זמן, הוא רואה רק שניים יורדים מההר: משה ואלעזר. יתרה מכך, אלעזר לבוש בבגדיו המיוחדים של אהרן. אך היכן הוא אהרן?

משה רבנו מלמד אותנו בפרשת השבוע מה הם הכוחות הנדרשים ממנהיג בעת משבר וכאשר מתפתח מרד כלפיו. אין זה קל בכלל להיות מנהיג, לשאת בעול הציבור ולקבל תרעומת וכפיות טובה. זה דורש מהמנהיג מידת ענווה גדולה מאוד, תעצומות נפש וכוח איפוק רב. מי שזוכה לאמץ בנפשו ענווה ומתינות ובפרט בהנהגת הציבור זוכה להיות מנהיג אמת לעצמו ולכלל הציבור ומשיג השגות מרוממות נפש ונעלות.

המתבונן אחר הנהגתו של משה רבינו רואה מה היא גדולה אמיתית. משה רבינו הקריב את עצמו במסירות אין קץ ובאהבה אין סופית לעם ישראל. להבדיל ממנו, עם ישראל משיב לו שלא באותה מטבע ולאורך כל הדרך מאז העבדות במצריים הם מתלוננים עליו ומקציפים כנגדו. גולת הכותרת היא מחלוקת קרח ועדתו הבאים לערער על מנהיגותו ומנהיגות אהרן אחיו וגוררים אחריהם 250 איש מקרב העם, כאילו בקשו להם משה ואהרן שררה.

וינסטון צ’רצ’יל נאם לעם הבריטי ב-1941 ואמר: “אין לי דבר להציע מלבד דם, עמל, דמעות ויזע”.

לפני ימים מספר הקשבתי להרצאתו של ד”ר שמעון אזולאי הטוען כי “אחת הבעיות הקשות שלנו היום בתחום החינוך היא שאנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו מאושרים!”
עוד הוא טען שאנחנו פוגעים בחוסן ילדינו בכך שאנו מגנים עליהם כל הזמן ומונעים מהם את ה”קס”ם” – קושי, סבל ומאמץ.
במקום לדבר על כיף ואושר עלינו לדבר על משמעות לחיים!
ומשמעות לחיים יכולה להגיע רק אם אנחנו מוכנים להתמודד עם קושי, סבל ומאמץ.

על פי מחקרים, מקרים רבים של מצוקה ובעיה בציבור החרדי, לא נפתרים רק משום שהשואל מתבייש לשאול עליהן, או שאין לו את מי. זו מטרת

אדם מגיע בע"ה לשנתו ה-120 ומתבונן אחורה על חייו – האם כך הוא רצה לראות אותם? האם הגיע לאם שרצה להגיע? מה יש לעשות כדי להגיע אל היעד?
הדבר נכון גם ברמה הלאומית. יש בעיות שיש לפתור אותם ברמה המיידית – יש בעיות כלכליות וצריך לבנות תכנית כלכלית מתאימה וכדומה.
מעבר לכך, יש ערכים חינוכיים שיש לתת עליהם את הדעת – מהם הערכים שהחברה והמדינה בנויות עליהם. מדינה איננה רק פותרת בעיות, אלא יש ליצור חברה מתאימה. מהם הערכים שהמדינה היהודית קיימת עליהם?
מעבר לכל השאלות הללו, יש לשאול את השאלה הרוחנית האמונית – לשם מה באנו לכאן להקים מדינה? מה המגמה שאליה אנו צועדים?

כשאני יודע שאני שייך לחבורה, לקבוצה, למשפחה, ויש לי בית אחד, אז אני מקבל כוח. ואחרי הכול צריך לתת ביטוי לכל אחד ואחד, לכן בשעת המפקד קוראים בשמו של כל יחיד. איננו רק מספר, אנחנו חלק מעוצמה, אנחנו חלק מהאומה הישראלית.
במפקד היהודי לא סופרים ראשים, זה לא ראשי בקר, אלא 'במספר שמות'. לכל אדם יש שם גם בחיים חיותו ולא רק אחרי שהוא הולך לעולמו.

העולם ההישגי שבו אנו חיים מעצים בקרבנו את תחושת העליונות, את המחשבה שהכול בידיים שלנו. ואז מגיעה השמיטה אחת לשבע שנים. אנו נדרשים לעשות פעולה ברוח ובחומר ההפוכה לגמרי מהמוכר והידוע, עלינו לצאת מאזורי הנוחות והביטחון הבסיסיים, להפקיר ולעזוב את מטה לחמנו ומקור פרנסתנו. אבל איך עושים את הפעולה הזו, מהיכן נשאב את הכוח והאומץ לשמוט.

אחת התקופות המיוחדות והמעניינות ביותר במעגל השנה היהודי הוא ספירת העומר – שבעת השבועות שבין פסח לחג שבועות.
ימים אלו בין פסח לשבועות, מהווים אמצעי לבניין אישיות האדם, תכנית חוסן העצמה רוחנית מדהימה, בהם ניתן להשיג מה שלא ניתן כל השנה כולה.
הספירה היא בסדר עולה – מדוע?

יש סדר לעולם, מוסרי ופוליטי וסביבתי. כשהסדר הזה מופר, העולם גולש לתוהו. כשהסדר הזה נשמר ומשומר, אנו נעשים שותפים בבריאתן של ההרמוניה הנשגבת והרבגוניות העשויה רקמה אחת: של מה שהתורה מכנה "קדוש".
מדוע אם כן דווקא בפרק הזה מופיעות שתי המצוות הגדולות שהזכרנו, אהבת הרע ואהבת הגר?
התשובה עמוקה, ורחוקה מלהיות מתבקשת. התשובה היא שהאהבה שייכת דווקא לכאן: לעולם שיש בו סדר.

עוד לא חלף זמן רב מלא משביעי של פסח, מענייני חג הפסח הנשגבים סביב  בדיקת וביעור החמץ. ד' כוסות ושיעורי המצה. טעמן של חידושי ההגדה ומאמרי חז"ל המתוקים מדבש וחוויית רוממות הנפש ותחושת החירות עדיין איתנו. והנה כבר אנחנו בשגרת ימי החול, עטופים בחמץ ושיירי מצה ובמעט סממנים המעידים כי אך לא מזמן חג היה כאן.

מספר טיפים לניצול הזדמנויות

יש דרכים רבות ושיטות מגוונות כיצד להפוך את האפיקומן לחוויה מרוממת ונעלה ולאירוע חינוכי מכונן. לכל בית רעיונותיו ומנהגים משלו, לכל משפחה יש את הדרכים היצירתיות משלה.

בכדי להנחיל את תורתינו הקדושה לדור ההמשך ולהעביר להם את לפיד הדורות הלאה בנאמנות, חובה עלינו המבוגרים האחראים לדאוג שכל הבנים יהיו מחוברים בהובלת לפיד האמונה ובל ידח ממנו נידח.