קטגוריה: יהדות

אחת ממילות המפתח בפרשת וישב היא המילה 'חלום'. הפרשה פותחת בחלומות, מסיימת בחלומות, והתואר בו מכונה יוסף, הוא "בעל החלומות". אנשים נוטים לזלזל בחלומות ולהתייחס אליהם, ואל כל מיני רצונות ושאיפות, כדברים דמיוניים וחסרי חשיבות, פעמים רבות אינם מתייחסים להם ברצינות, אך למען האמת – יש להם חשיבות עצומה.

כדי להבין יותר מהי המשמעות של 'חלום' כדאי להתבונן בחלום הראשון שאנו מוצאים בתורה אצל אחד מאבות האומה- סולם יעקב. "ובחלומו והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".

ניתן לומר שהתיאור הזה, מעבר להיותו התוכן של החלום הספציפי של יעקב, הוא גם מגדיר את ענינו של חלום בכלל – "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". למה הכוונה?

היכולת להפוך אירוע משברי לאירוע מכונן ומצמיח מתחילה בקבלת החלטה ראשונית על יציאה ממעגל השרידות אל מעגל החיים.
גרעין הכוח לקבלת החלטות נחוצות מעין אלו נמצא במרחבים שיש בהם אמונה ותנועה.
לא עוד יעקב – מהות של עקב ועיכוב, כי אם ישראל – מהות של עבודה פנימית, תנועתיות וזרימה, מהות של שר ונגיד – שליטה עצמית ומודעות רחבה על כוח החיים.

החיים מזמנים לנו כל מיני הפתעות. והפתעות מטבען, להגיע ברגע הכי לא צפוי, ולשנות לנו את התכניות שהכנו מראש… הם באות בלי הזמנה, מתפרצות לחיינו ובלי נימוס משאירות לנו "תיק" שצריך להתמודד איתו, גם אם יש לנו כח, זמן, וכלים לעשות זאת, וגם אם לא. החכמה בחיים, היא לקחת את ההפתעות האלה, שלרוב מגיעות בצורות שונות של "לימון", חמוצות ומלאות גרעינים, ולהפוך אותן ללימונדה. מרווה, מתוקה טעימה ומרעננת.

כשאנו כהורים מפסיקים להבהל מרגש הקנאה ותוצאותיו בהעלאת מפלס הכעסים, העלבונות והצעקות בבית, ומתחילים להתייחס אליו כאל הזדמנות לגלות לילד את ייחודו ומקומו בעולם הזה, אנו זוכים "על הדרך" בחיזוק הבטחון של כל אחד מילדינו, העצמת זהותו הייחודית על כל יכולותיה, כישוריה ומעלותיה, צמצום חווית החוסר והאדרת חווית "היש" וההודיה לשם שנתן לנו כהורים מגוון של נשמות ייחודיות שדרכנו יתחזקו ויפלסו דרכן בעוז ובטחון בעולם זה.

"אובדן מהווה חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו כבני אדם. אנחנו מתנסים בחוויות של אובדן לאורך כל החיים, יש חוויות של אובדן בעקבות אירועים בלתי צפויים שאנחנו נחשפים אליהם במהלך החיים. האירוע המוכר ביותר שמוליד חוויה של אובדן הוא מוות של אדם קרוב, ואכן חוויה כזאת נחשבת לאחת המצוקות הפסיכולוגיות הקשות ביותר."

מה הפירוש "הרואה את הנולד"? בפשטות הכוונה לחשוב תמיד צעד אחד קדימה, לצפות את העתיד ולראות את ההשלכות שיגרמו ממעשיך עוד לפני שאתה עושה אותם. אולם פירוש זה לא מסתדר עם לשון המשנה, משום שאם זאת הכוונה, מן הראוי היה לכתוב בלשון עתיד "הרואה את אשר יוולד", לא את ה"נולד", מלשון עבר. כוונת רבי שמעון שהחכם הוא מי שרואה את העכשיו.

בפסיכולוגיה המודרנית טוענים שישנם שני גורמים שמשפיעים על התנהגותו של האדם, התורשה והסביבה. לפעמים האדם מנסה לתרץ את התנהגותו באמירות כמו 'אני נולדתי ככה', או 'מה אני יכול לעשות שהטבע שלי הוא כך וכך?' אך האמת היא שאין הדבר תלוי אלא באדם עצמו.

יש להבין את פשר הביקורת הקשה המופנית כלפי נח, הלא נח שהתורה העידה עליו: "איש צדיק תמים" – "את האלוקים התהלך נח". מאה ועשרים שנה בונה את התיבה במסירות נפש למרות לעג העולם. במהלך המבול מסר נפשו להאכיל את בעלי החיים סביב כל שעות היממה. איך כל זה מסתדר עם הביטויים "רועה שוטה" "כוחו רע" כאדם שלא אכפת לו מחורבן העולם כי אם להציל עצמו, הייתכן ?

נשימה לנשמה – עוגנים לנשמה מתוך פרשת השבוע בראשית תש"פ   הרב אוריאל בלמס מרצה ויועץ חינוכי בראשית – להתחיל מהתחלה "בראשית ברא אלוקים את

פדיון כפרות כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם מלא, דורות יזכו לקבל חיים במתנה, בזכות התרומה שלך לפעילות מתנדבי איחוד הצלה. בימי החופשה והחגים

ישיבת מאור התלמוד יוצאת לקמפיין מצ'ינג. האם הם יצליחו?   ישיבת מאור התלמוד מצטרפת לשרשרת המצ'ינגים האופנתית, ופותחת בקמפיין משלה "להאיר". הנימוק: חוב שנותר מבניית

היכונו לביאת החופש הרב אוריאל בלמס מרצה, יועץ חינוכי ומנחה הורים m.a הורים יקרים. חודשי החופש הגדול כבר בפתח ואיתם מגיעים אתגרים רבים הדורשים מכם לעצור

עשרת הדברות עשרת הדברות בחינוך / מאמר לחג השבועות הרב אוריאל בלמס מרצה ויועץ חינוכי עם ישראל, הנבחר מבין האומות, מקבל את שמו, מעמדו והוויתו

אש אש מדורה הגיגיי אש לל"ג זוגי שמח הרב אוריאל בלמס מרצה ויועץ חינוכי ל"ג בעומר כבר ממש בפתח וזאו הזדמנות מצוינת לרענן מחדש כיצד

עקיבא נחמתנו מאמר תורני ובו שני פרקים   כוחה של ראיה טובה, והשפעתה בזוגיות. והתמודדות עם מצבי משבר ואבדן, מצבי דחק ואתגרי החיים. כפי שעולה

לדעת לשמוט רעיון תורני אמוני לפרשת בהר ול"ג בעומר   הרב אוריאל בלמס מרצה ויועץ חינוכי פרשת השבוע פותחת בפסוק "וידבר ה' אל משה בהר סיני