פרשבורג בגולה חלק ב'

במה – מגזין תוכן
הרב ישראל פישר שליט"א

שלום לכם קוראים יקרים, המסע היהודי לארצות הבלקן החל בפרשבורג המעטירה, בנשיאות רבן של ישראל מרן ה"חתם סופר" זיע"א, ולא בכדי.
כפי שכבר הזכרנו בפעמים קודמות, מלחמת ההישרדות היהודית שהייתה רצופה בשנאת עולם לעם עולם, וכללה שחיטות ורציחות ושפיכת דם יהודים כמים, לוותה במלחמה נוספת, עיקשת, בהשמדה הפיזית החדשה שנחתה על עם עולם, עם פרוץ האמנציפציה
באירופה, וכשהחל שוויון הזכויות, הרימה ההשכלה הארורה את ראשה, לכדה המוני יהודים תמימים שנלחמו לקיומם, ולא הבינו את זעקת גדולי ישראל בסכנה הרוחנית המאיימת לפתחם.
שינויים מזעריים בנוסח ומסורת בת אלפי שנים, היוו פתח להרחבת מעגל השינוי, ולהופעת הדוגלים ברפורמה ועזיבת מקור מים חיים, רח"ל. מרן ה"חתם סופר" זיע"א, היה מי שעמד בפרץ במלוא עוז, לשמר את הקיים במסירות נפש.

• • •

ישיבה הרמה פרשבורג, בעיר ברטיסלבה, פעלה משנת ה'תקכ"ג, במשך שנים רבות עד עלות הכורת הנאצי על יהדות אירופה. ישיבה
הייתה המקור הרוחני שהזין את יהדות אשכנז, התפרסמה בעיקר בכך שהייתה משנת ה'תקס"ח בנשיאותו של מרן ה"חתם סופר" זיע"א. כך שלא בכדי זכתה שתיקרא אם הישיבות בהונגריה.
על תקופה סוערת זו בחיי הישיבה והמאבק במשכילים, קנתה הישיבה ויהדות אשכנז כולה את שמה כקהילה השומרת על מסורת בית אבא בקנאות רבה, ומלחמתו של ה"חתם סופר" בכל רפורמה, כולל ואולי בעיקר בנאולוגיזם, הייתה ללא משוא פנים.
בה'ת"ר, לאחר פטירת מרן ה"חתם סופר" זיע"א, המשיכה הישיבה לפעול בנשיאות בנו ממלא מקומו מרן הגאון רבי אברהם סופר זיע"א, בעל ה"כתב סופר", כשבשנת ה'תקי"ח קיבלה הישיבה הכרה ממלכתית כבית מדרש להסמכת רבנים היחיד במדינה, וכל יתר הישיבות הפכו בעצם לסניף לישיבה, וכך צמחה להיות ישיבה בת חמש מאות תלמידים, מספר עצום במונחי השנים ההם.
בפטירת ה"כתב סופר", ירשו בנו, מרן הגאון רבי שמחה בונים סופר זיע"א, בעל ה"שבט סופר", לעמוד בראשות הישיבה. בשנת תרס"ז, מונה בנו, מרן הגאון רבי עקיבא סופר זיע"א, נכדו של ה"כתב סופר", לעמוד בראש הישיבה, והוא כבר שיכללה וייסד בה את המטבח שהחליף את הימים שאכלו בני הישיבה אצל בעלי הבתים, וכיהן בה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, אז הצליח להימלט מגיא ההריגה ולהגיע לירושלים שם נפתחה ישיבת פרשבורג בגבעת שאול בירושלים.

• • •

שיטת הלימוד שהנהיג מרן ה"חתם סופר" זיע"א, כשבתקופה זו נהגה בפולין שיטת הפלפול, הנהיג ה"חתם סופר" לימוד עיון והספק
עצום בידיעת הש"ס, עם הראשונים, ומתוך הלימוד הסקת הלכה למעשה, ובכך הצמיח מתוכה מנהיגי קהילות שכרסם היה עב בש"ס ופוסקים.

פרט מעניין מספרים אנשי הדור ההוא, על כי הלימוד היה בדירות שהיו ברשות הישיבה שפוזרו בעיירה, ופעם בשבוע התקבצו התלמידים לשמוע שיעור כללי. גם אוצר הספרים המוכר לכל צורבא מרבנן בדורנו לא היה בנמצא, וכל תלמיד השיג ספרים בעצמו, או שלמד מספרי בעלי הבתים בעיר.

• • •

בשנת ת"ש חיו בעיר פרשבורג למעלה מ 18,000- יהודים, המספר הגדול מאז הגיעו יהודים לעיר. בחשון תש"א החלו השלטונות בהחרמת בתי היהודים שגרו ברחוב הראשי, והם הוגלו לגטאות היהודיים. נאסר לימודם של תלמידיה היהודיים בבתי הספר הציבוריים ושנה לאחר מכן, בשנת תש"ב, החריפו הגזירות וכללו הרחבה של החרמת הרכוש היהודי, כולל קרקעות ומפעלים בבעלות יהודים.
בשנת תש"ב נהרס בית הקברות היהודי הישן בעיר, כדי לפנות את הקרקע לסלילת כביש, וכפי שסיפרנו בגיליון 'במה', קברם של "חתם סופר" ומספר קטן של רבנים, ניצלו ונותרו במובלעת קטנה במקום. החל מחודש תשרי תש"ב, החל גירוש היהודים מברטיסלאבה לערי שדה בסלובקיה, עד שבאביב תש"ב נותרו רק כ 8,000- יהודים בעיר. גם גורלם של רוב הנותרים לא שפר, והם הועלו על המוקד הנאצי, הי"ד.
גירוש היהודים המשיך לכל אורך שנת תש"ב, עד שנותרו בה כ 4,000- יהודים בלבד, חלקם בזכות תעודות חסות של מדינות זרות. בשנת תש"ד נשלחו כאלפיים יהודים נוספים מן העיר למחנה סרד ומשם לאושוויץ. בסוף המלחמה נותרו בעיר מאות יהודים בלבד, אשר הצליחו להסתתר בימי המלחמה, הצטרפו אליהם ניצולים שחזרו ממחנות הריכוז. לאחר מלחמת העולם, החלו להיקבץ בה שוב פליטיה היהודיים ששבו ומצאו בה חורבן גשמי נוראי, אך עם פלישת הסובייטים, הפכה הפלישה לפלישה רוחנית בנוסף לזו הגשמית, ורוב יהודי העיר המאמינים עזב את המקום לטובת עליה לארץ ישראל.
עם התמוטטות השלטון הקומוניסטי בשנת תש"נ, החלה התאוששות יהודית ושיבת עם ישראל לצור מחצבתו, וכיום ניתן לראות ניצנים ראשונים של תחיה יהודית תורנית ופעילות תשובה עניפה באזור.

בשבוע הבא בע"ה נרחיב שוב.