שבת בהונגריה

במה – מגזין תוכן
הרב ישראל פישר שליט”א

שלום לכם ידידי הקוראים הנאמנים, הרבה דרישות שלום הגיעו אלי בחזרה, שמחתי לקבלם ויישר כח.

הועלתה הצעה מעניינת לתת קישורים ונקודות ציון למשוטטים באתריה ההיסטוריים של המקומות בהם ביקרנו וסיפרנו לכם עליה, נקווה שאצליח עד כמה שניתן, לתועלת הרבים.

***

השבוע, לאחר שספגנו בגיליונות הקודמים את האווירה היהודית הונגרית – הטיפוסית יש לומר, אבקש רשותכם להתעכב על חוויה יוצאת דופן בשהייה בהונגריה בשבת קודש.

ילדי נכדי וניני יוצאי הפזורה ההונגרית, לבטח יעצמו עיניים בעת העלאת ניחוחות בית האם והסבתא, בזיכרונם, עת ריחות השבת שעלו ממטבחה, היו ספוגים באהבת השם יתברך, באהבת השבת קודש וכיבודה כמלכה.

עושר רב לא היה מעולם מסממניה של יהדות הונגריה. שכניהם הווינאים, אפילו האריסטוקרטים מפרשבורג, בוודאי יכלו להרשות לעצמם יותר מרוב יהודי הונגריה, אך לא יכלו להתחרות באש היוקדת שבערה כאש בעצמותיהם השחוחות של יהודי הפזורה ההונגרית.

ולא בכדי, אני קורא לה פזורה, משום שהונגריה על מרחביה הגדולים, ובמלחמות שעברה וחלוקתה שלל בין מעצמות אזוריות, פעם הנה ופעם להנה, חוותה טלטלות ומשברים מדיניים לרוב, שהשפעתם על חיי הרוח של נתיניה היו משמעותיים, לרוב גם גבו השליטים החדשים, גם הוותיקים, מחיר דמים – תרתי משמע –  כבד מנתיניהם היהודים הנתונים למרמס בין המון הגויים סביבותיהם.

יהודי הונגריה – וכשאני כותב את צמד המילים יהודי הונגריה, אני מתכוון בהחלט לאותו מיעוט יהודי שהרים ראש נגד מפוררי החומות, נגד הלוחמים לשינוי ארגוני חברתי, ולביצוע רפורמות בעיקרי הדת. הונגריה הייתה שדה הקרב של מחוללי ההשכלה הארורה, שהצליחו בעורמה להשיג שליטה נרחבת בחיי היהודים, כבר עמדנו על כך, שיהודייה החרדים לדבר השם היו המעט מול רבים.

וכך בעת שהייתי בשבת בבודפשט, כשנכנסתי לחצר העתיקה בבית הקהילה האורתודוכסית, הרגשתי איך נפשי מתעטפת בהוד קדומים, מצטופפת בצל כנפיהם של גדולי עולם בדורות האחרונים שכיהנו בה פאר, היכו בה שורשים, מסרו נפשם לבל תהיה התורה הזאת מוחלפת, בסביבה עוינת וחשדנית, מכה את המשמר מסורת אבות, מתגמלת את פורץ הגדר שלא פחד שישכנו נחש הקדמוני.

***

חצר מרווחת מוקפת אבן גבוהה של 4 קומות (כל קומה כאן היא בסטנדרטים של פעם, 3 מטר פלוס לתקרת הבית), המשמשת כמבואה ומעבר בין חצר בניין המגורים ומשרדי הקהילה, ולוח מודעות ששירת את יושבי החצר גם לפני 106 שנים, מציץ אליך ומשגר את הודעות השגרה לקיום חיי קהילה.

למשל, מצוה לומר בבוקר 'ואהבת לרעך כמוך'. רגיל לגמרי, הא? כן, יש שם הודעות של רב הקהילה, של ראש הקהל, אך הכותרת בהחלט מבשרת לך: פה מתנהלים על פי ד' חלקי שולחן ערוך, כאן חיים חיים של תורה.

בכניסה לחצר נגלה לעיני הנכנס חצר מרווחת המוקפת גם היא בתי חצרים, והעיניים הבולשות, מגלות מיד שלט מודרני על חלון הזכוכית שמשמאל: בית המדרש.  כאומר למבקר: פה לומדים.   מנגד מזדקף למלוא גובהו הקיר המזרחי ובליטת ארון הקודש, של בית הכנסת הגדול של יהודי קהל ארט. קיצור לקהילת האורתודוכסים, בעברית: החרדים.

חצר זו היא גם משכנה של מסעדת חנה המפורסמת.

ובהמשך העקלתון נגיע לעוד בית כנסת, של חברת ש"ס. כאן, בבית כנסת זה שמשמש את הקהילה בתפילות שבת ויו"ט בימות החורף, בהחלט ניתן לנשום את דפי הגמרא שנגרסו ונשנו בפיות הלומדים והשקדנים, את סיומי הש"ס המפוארים שהיו כאן כבדרך שגרה.

השער הצמוד המכסה את המבואה מפני צינת הרחוב המקפיאה רוחנית, ממחישה יותר מכל את המשפט השגור: ראה מה בין בני ישראל לגויי העולם. אי של טהרה מוקפת חומה.

שמחתי שאיוויתי לי להיות אורח השבת בקהילת קודש זו, כאן מצאתי אוזן קשבת לכל עניין הנדרש לשהות שומר שבת בעיר. החל מאינפורמציה על המקווה טהרה ברחוב קזוניצי (16KAZINCZY UTCA 16), על ה'שאבעס גוי' שיסייע בעניין מניעת טלטול מפתח הבית, על ההכנה למניעת הדלקת התאורה בחדר המדרגות, וכהנה עוד עניינים שבני המקום מורגלים ומתורגלים בו.

***

החורף הבודפשטי אינו פשוט כלל, אך גם לא קשה כבערבות אוקראינה. מתרגלים גם לפערי הטמפרטורות בין היום והלילה, למדים מהר, ששיא הקור הוא דווקא בשעה 7 בבוקר, ומזג אויר שמשי (שמש מטעה, כי בחוץ קר) עם 12^ ביום שישי בצהרי יום, הופך בליל שבת ל-6^ וצריך להתכונן ליציאה החוצה עם מלבושים תואמים ומגני פנים (בעיקר האף והאוזניים שנוטים לקיפאון), אך לזכור שהבתים מחוממים ומוסקים, כך שבלתי ניתן לשהות בבית עם סוודר, גם כשבחוץ סופת שלגים.

לבית הכנסת צעדתי כחמש דקות בטרם כניסת השבת, כך שהרווחתי את הדרך כשמפתחות הדירה עלי, ובגלל שלא התכוננתי ולא הכנתי מראש את חגורת השבת לנשיאת המפתח, נאלצתי להשתמש בשירותי הגוי של שבת (בכל מקרה התברר לי, שהיות ומנגנון תאורת חדר המדרגות מופעלת על-ידי חיישן, הייתי צריך את הגוי גם לו הייתה לי חגורת שבת) שתמורת סך השווה ל-13 ₪ הגיע למסעדת חנה בתיאום מראש וליווני לדירה, לא לפני שהכנתי מראש מעטפה עם שטרות הכסף וחפיסת שוקולד עבורו.

אך נחזור לבית הכנסת של חברת ש"ס, שם התקיימו תפילות השבת.

תפילת מנחה וקבלת שבת מלאת רגש חסידי הפיחו חום בעצמותי הליטאיות (היבשות – יאמרו החסידים), כשלפני התיבה עבר בקול ערב ונעים, הגאון רבי מאיר חיים גשטטנר שליט"א, שמשמש בקודש כרב ומו"צ בקהילת היראים בעיר (יחד עם הגאון הר"ר מנחם אדלר שליט"א – ובהכוונת מורינו הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א, העומד על כולנה). שמחתי לדעת שאת הנעימה והנוסח המופלא הוא קיבל מסבו הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצוק"ל. סיום התפילה המתונה והעריבה לא הסתיימה לפני קידוש על הכוס וריקוד חסידי סוחף.

צעדנו את הצעדים הבודדים ועלינו במדרגות העתיקות למבנה הקהילה, שם שוכנת מסעדת חנה, עליה שמענו רבות.

***

סעודת שבת באווירה ביתית יהודית, היא המשפט המסכם את חוויתי מהמסעדה, אוכל יהודי אותנטי הונגרי מצוין שהחל עם מנת גפילטע פיש כמו בבית סבתי ע"ה, עם החריין ליד כמובן…    המשיך במרק עם קניידלך, וכמובן מנת שבת של עוף ותוספות כמו שרק ההונגרים יודעים לפנק, בשפע ובטעם ערב. ברוך ד', זכינו ואווירת השבת הייתה שורה על אורחי המסעדה, וזמר השבת שפצח אחד, היה לו המשך מהשאר וחוזר חלילה. אוירה של עונג שבת רצוף אהבה. תודה לך ד'.

איך שקמנו ועשינו פסיעה אחת מחוץ למסעדה, הכה בנו הקור העז, שהורגש היטב למרות החום הנעים ששרר במסעדה, ומיגון הבגדים החמים שעטינו עלינו, הלילה שורר פה-6^, זה לא צחוק, כשכל זה היה הקדמה לחולין שאופף אותך עם היציאה מהמתחם של הקהילה, אל עבר הרחוב.

הרחוב החולי גויי כל כך, ממשיך לזעוק בקרבי, אוי שבת הקדושה. ובהליכה של רגעים בודדים בליווי ה'שאבעס גוי' נכנסנו לדירה הנעימה, הנקייה והחמימה, כשחבורתנו הכינה מראש פיצוחים מהארץ ומשקה שמשמח לבב אנוש, והמשכנו בשירי שבת קודש עוד שעה ארוכה למדי, מתובלים בדברי תורה, בטרם עלינו על יצועינו לתנומת שבת קודש.

***

השחר עלה, ובידיעה מוקדמת שמתחם הקהילה נפתח רק בשעה 7:45 (מסיבות של שמירה הדוקה) התחלנו את השבת בדירה בלימוד משותף של בני החבורה, כשהחסידים מבני החבורה צעדו לטבילת שבת במקווה.

תפילת השבת בבודפשט, הייתה באווירה מרוממת, הרבה שירה בקטעי התפילה שזורים בה, ובני הקהילה נראה שמורגלים הם בניגוניו הערבים של הרב העובר אף היום לשמחתנו לפני התיבה. מה בוער? הזמן קיים בשפע, וכולם מתענגים ומצטרפים לשירת המלאכים הבוקעת ממנו, והופכת את התפילה לקרבת אלוקים לי טוב.

קריאת התורה על הוספותיה הרבות כמנהג הונגרין, והברכות המחולקות פה בשפע לכל עולה לתורה המברך את חבריו לבית הכנסת, מאריכות את התפילה ומשוות לה הוד קדומים, כך היה נוהג בוודאי סב סבו של סבי, לו היה הונגרי – חולפת לה מחשבה בראשי, הרי פה הזמן עומד מלכת, משמרים את מנהגי המקום מבלי לשנות מאום, יעידו על כך ספרי היוצרות העבים הנאמרים פה כבימי הראשונים.

לאחר תפילת מוסף, כאשר כאן בהיכל התפילה של חבורת לומדי הש"ס הרגשת איך הכהנים בדביר עמדו והקריבו את קרבנות המוספין כהלכתם, יש לתפילה גישמעאק, ריח ניחוח לפניו יתברך.

הוזמן הציבור הגדול, כולל עזרת הנשים, המורכב מקהילה קטנה, ומהמוני אורחים כמוני המזדמנים ובאים לבית הגדול והקדוש, לקידושא רבא שעורכת הקהילה בראשות ראש הקהל הר"ר מאיר דבלינגר שליט"א ונוו"ב מנב"ת, הדואגת לבל יחסר המזג כששפע עוגות ו…גפילטע פיש עם חריין לצד קערטאפל קוגל (פשטידת תפוחי אדמה) עסיסי ומצויין משולב בדברות קודש על פרשת השבוע מפי הרב שליט"א, משלים תפילת שבת מיוחדת ומופלאה.

סעודת שבת קודש באוירה שכזאת, היא כבר עניין של שגרת קודש, אוירה מרוממת של זמירות שבת, טשולנט מהמיוחדים והטעימים שאכלתי, הוסיפו לשאבעסדיק ההונגרי, לרוממות שהרגשתי אני וכך שאר חברי.

***

לא חלפו שעות ושוב נפגשנו לשעת רעווא דרעווין בסעודה שלישית שעורכת הקהילה לכל דכפין, גם כאן עזרת הנשים ערוכה ופתוחה לארוחות בסעודה שלישית, בטוב טעם, ובעיקר בזמר הנהוג של מזמורי שבת לסעודה שלישית כמנהג הונגרין, ונמשכת בדברות קודש בהתעלות ודיבוק חברים עד לשעת המעריב המתאחר מעבר לזמן יציאת השבת אף לשיטת החזון איש, כשלאחר התפילה עושים הבדלה בציבור כמנהג בני חו"ל.

וכך, מתוך אווירה מרוממת זו, נמשיך את המסע לתוככי הונגריה. גוט שאבעס, חברים יקרים.