כוחות (ו)ביטחון

אנשים עם ביטחון עצמי מצליחים בכישרון מועט להגיע למקומות שאנשים בעלי כישרון רב חסרי ביטחון עצמי אינם מצליחים

במה – מגזין תוכן
הרב חיים ולדר

1. כמעט מדי יום ביומו, יוצא לי לשוחח עם ילד או נער על דימוי עצמי וביטחון עצמי. למעשה מדובר בסוגיה כל כך חשובה, שראוי היה לעסוק בה בכותרות העיתונים. משום שאם יש משהו שמעסיק את כל בני האדם ללא יוצא מן הכלל, ומשפיע על נפשם, גורלם, הצלחתם, והתקדמותם בחיים – ביטחון עצמי הוא הדבר. בכל פעם שהכותרות זועקות על ביטחון מדיני/צבאי/כלכלי, הראש שלי הולך ישר למחשבה על הביטחון העצמי.
אנשים עם ביטחון עצמי מצליחים בכישרון מועט להגיע למקומות שאנשים בעלי כישרון רב חסרי ביטחון עצמי אינם מצליחים. ואיני מדבר רק על הצלחה אלא על תחושה על איתנות נפשית ועל האושר והסיפוק של האדם בחייו.
בינינו, מה משנה לבן אדם מהיישוב אם אבו מאזן נפגש עם שר החוץ של גרמניה, או אורן חזן מונה לוועדה כלשהי (ואולי הדוגמא האחרונה לא כל כך טובה… באמת מעניין איך האיש הזה הגיע למשהו שהוא מעבר לסדרן בכנסת, ואולי שוב עניין של ביטחון עצמי…?) מה שמעסיק אנשים הוא החיים שלהם, העתיד שלהם, ההצלחה שלהם והסיכוי שלהם. וכל אלה איכשהו מתחככים ואפילו תלויים בדבר החמקמק הזה ששמו ביטחון עצמי.

2. וכמה שהוא חמקמק, וכמה שאי אפשר לכמת אותו (מלשון כמות) וכמה שאינו קבוע.
אני מציג בהרצאות שלי דוגמא מעניינת למה שאני מכנה "הנזילות של הביטחון העצמי". נניח שאדם הולך ברחוב וחבורת נערים מתפוצצת מצחוק בכל פעם שהוא עובר לידה. בפעם הראשונה הוא יחשוב שזה מקרי, אך לאחר ארבע פעמים הוא יבין שזה קשור אליו – התוצאה של זה היא שאותו אדם יפתח חרדה מלהתקרב לאותה חבורת נערים, למרות שהוא יודע שהם לא יכו אותו ואפילו לא יפגעו בו במילים. הם רק צוחקים. לעצמם. אבל הצחוק הזה קשור בו, וזה מנער משהו לא בטוח אצלו.
באחד מסיפוריי – "האריה שבך" – אני מתאר נער שהיה סוג של "מלך" בישיבה שלו, והכול חיקו את השפה המיוחדת שלו והביטויים שהמציא. כאשר עבר לישיבה אחרת, בתוך מספר חודשים הפך לצחוק ולקלס דווקא בגלל אותם ביטויים ואותה שפה, דבר שמוטט את בטחונו העצמי לגמרי.

3. ביטחון עצמי קשור לדימוי האישי של האדם – קרי מה האדם חושב על עצמו, איך אדם תופס את עצמו. כדי להחליט מה האדם חושב על עצמו הוא מביט על הסביבה ושואל עצמו: מה האחרים חושבים עליי. יוצא איפה שהדבר הכל כך חשוב והכל כך קריטי הזה ששמו "ביטחון עצמי" אינו בשליטתו של האדם, ובעצם נתון לשליטתם של בני אדם אחרים.
ומה לעשות, לעיתים בני האדם האחרים הללו משתמשים בכוח שניתן להם כדי להרוס את תדמיתו של האדם בפני עצמו ולא להפך.
לפעמים המניעים הם שפיטה לא נכונה של האדם, ולעיתים מדובר בסילוף מודע של האמת מחמת קנאה. כלומר החברה יודעת שמדובר באדם מוכשר למדן ומקסים, אך היא אינה מעוניינת ליידע את האדם על התרשמותה, ולעיתים מיידעת אותו באופן הפוך מן האמת, במטרה לשבור את רוחו ובתקווה שאם כך יקרה לא יהיה להם במה לקנא. כלומר הדבר הכל כך חשוב הזה לנפשו של אדם, עלול להיות בשליטתן של ידיים שאינן נאמנות, ולעיתים של ידיים עוינות. ומה עושים כנגד זה?

4. הדרך להתמודד עם הכשל המובנה של הביטחון העצמי עובר דרך שני פתרונות מרכזיים:
האחד: שסביבתו הקרובה והאוהבת של האדם תספק לו את הביטחון הדרוש, תגרום לו להאמין בעצמו, בכמות ובתדירות כזו שלא יצטרך לסמוך על אנשים שאינם קרובים לו העלולים לפגום בביטחונו העצמי.
הפתרון השני הוא: לגרום לילד/הנער לבנות את הדימוי האישי שלו בלי להסתמך יתר על המידה על הזולת.
כלומר מכיוון שהעוגה הזו ששמה "דימוי אישי" מתחלקת לשתי פרוסות, שעל אחת מהן רשום "מה חושבים עליי האחרים" ועל השנייה "מה אני חושב על עצמי", להשתדל ששתי הפרוסות לא יהיו שוות, ושהשפעת האחרים על ההסתכלות של האדם כלפי עצמו תהיה מצומצמת ככל שניתן.
במעט מאמץ יכולים הורים לחזק את הדימוי האישי של כל אחד מילדיהם, לחזק את הביטחון העצמי שלהם, ובעוד מאמץ לנתק השפעות שליליות על הדימוי ועל הביטחון העצמי.

5. להלן תריסר כללים להבנת הביטחון העצמי:
א. חוסר ביטחון: נובע מפחד משיפוט. של האדם על עצמו או של אחרים עליו.
ב. ביטחון עצמי: האדם מאמין בעצמו, בכישרונו, שופט עצמו לטובה, ומאמין שאחרים שופטים אותו כך.
ג. חוסן נפשי: קבלה עצמית, וסלחנות לפגמים או חוסר מושלמות.
ד. עצמאות: תחושה של שליטה במעמד ובתדמית, ואי תלות בדעה של אחרים או בלחץ חברתי שלילי.
ה. הגנה עצמית: מיומנות בהתמודדות בביקורת שלילית.
ו. שיווק עצמי: מיומנות "לעשות רושם" ולקבל תשומת לב חיובית.
ז. שליטה עצמית: יכולת לדחות סיפוקים חברתיים במטרה להשיג עמדה חברתית וחוסר תלות.
ח. שלמות עצמית: היכולת להרגיש שלם גם אם אינך מושלם (ומי מושלם?) העדר ספק והססנות.
ט. עיצוב ה"אני": האומץ והיכולת לבטא את האני הייחודי שבך, מבלי לבטל השפעות חיוביות מבחוץ.
י. מנהיגות עצמית: היכולת להנהיג את עצמך, ולאחר מכן, לקחת אחריות ויוזמה להוביל ואף להנהיג את הזולת.
יא. תחושת מסוגלות: האמונה של האדם ביכולותיו (בס"ד) בכישרונו וביכולת הביצוע והעשייה שלו.
יב. אישיות חזקה: זה אומר נחישות (ולא תוקפנות) חוסן פנימי, ואפילו רוך שבא מתוך חוזק ואמת פנימית ולא מחמת אישיות כנועה.

6. איני יודע אם זה חידוש מה שאכתוב כאן. אבל שימו לב לקשר בין ביטחון עצמי למידת הביטחון (בקב"ה) לאנשים בעלי ביטחון עצמי יש מידת ביטחון גדולה בקב"ה ולהפך. וזה נותן שתי תובנות להורים ומורים: חיזוק באמונה וביטחון יועיל לביטחון האישי וחיזוק לביטחון האישי יחזק את האמונה והביטחון.