הרי אררט
במה – מגזין תוכן
הרב ישראל פישר
ברוכים הבאים ושלום לכם קוראים נכבדים, ותיקים וחדשים שהצטרפו למדור, שתקוותי שתהיה שנה עמוסת טיולים בה נתמקד בהיבט היהודי, שנצרב בשנות גלות אלפיים.
יצאנו זה עתה מסוכה חומרית ארעית, חזרנו לבית הקבע עם מטען נצח העובר מדור לדור, עד שיבנה במהרה בית הקבע, בית ששם ישכון כבוד ד' ונראהו עין בעין.
עוד טרם כלה הקיץ וימי הסליחות והכפרה, כבר בתחילת החורף, אנו מקבלים תזכורת הנותנת מבט אל דורו של מיודענו הצדיק והתם נח, שדורו כבר הפליג וכפר בטובתו של מקום, כשנח נבחר לשמש דוגמה למסענו אשר יתמקד הפעם במעלליו של איש תמים שהתהלך בארץ מסואבת, איש שידע שמעשיו מונחים בידי בורא ומנהיג לבירה, והכין עצמו להפלגה ומסע ראשון בהיסטוריה של הפצת האמונה בדרך מיוחדת.
היכן נח החל לבנות את התיבה?
איני יודע, אך היכן נחת נח, התורה מספרת לנו שהתיבה נחה על הרי אררט. יודגש כבר בתחילת הדברים, שבפשטות הפסוק משמע שהתיבה נחה בהרים במדינה ששמה אררט, אך אנו נתמקד במסורת העולמית, שאין לה הוכחה יהודית חד משמעית, שהרי אררט הם ההרים המדוברים.
שני פסגות המחוברים באוכף בינותם בגובה של 3,300 מטר האחד והשני כאמור 5,166 מטר.
מכאן הביטוי הרי אררט כתרגום האונקלוס, טורי קרדו, הרי הכורדים (תרגום יהונתן הרי אררט – בארעה מדניחא) ועד היום הכורדים מכירים את המקום כחבל מדנוחה.
• • •
ארבעת אלפים ומאה שנה לאחר אירוע המבול, יצאנו לאזור הכורדי של הרי טורקיה, והגענו לאררט שהוא כיום הר געש רדום המתנשא לגובה 5,166 מטרים. מיקומו: צפון מזרח טורקיה, סמוך למשולש הגבולות עם ארמניה ואיראן. אררט נחשב למקום הגבוה ביותר בטורקיה.
כאמור, הקביעה כי הוא אכן הר זה שנויה במחלוקת. מקום זה היום הוא מוקד מלחמתי בין הטורקים והכורדים, וכבר נחזור אליו… חברתי ליהודי מיוחד במינו, חוקר שבטי ישראל הרב יצחק כרמלי, מתושביה החשובים של היישוב טלז סטון, והוקסמתי מרישום מסעותיו באזור הכורדי של הרי אררט. אני מגיע בדילוג קל להקשר של המובא בילקוט שמעוני, שפרשנדתא בן המן לקח קרש מתיבת נח לתלות עליו את מרדכי.
מעניין למדי שבאזור פרס – היא איראן, אכן נמצא כורדיסטן ששם נמצאים הרי אררט. בשנת תשמ"ה, אחרי קרבות עזים בין העמים טורקיה כורדיסטן ואיראן במשולש גבולות זה שגבה חייהם של מעל 6,000 קרבנות, נכנסו חוקרים אמריקאים לחפש באזור את תיבת נח.
הם מצאו – לטענתם – מבנה סלע הררי שלטענתם הוא מאובן עץ בן 4,100 שנה. לתדהמתו של הרב יצחק כרמלי, הוא מדד את רוחב בקעת האבן המאובנת ונמצאה ברוחב כ 15- מטר, פלוס מינוס, שזה מתאים למה שלמדהו שרוחב התיבה היה 30 אמה.
אולי… במרכז איסוף כעין מוזאון שהקימו המקומיים, נמצאו מאובנים של בעלי חיים וצדפות, שוודאי אין להם מקום טבעי באזור הררי של 5,000 מטר. עוד סוג של הוכחה על נחיתת התיבה בחלק הכורדי הזה של העולם.
המאובנים הוכיחו שתצורות החיים, צומח ובעלי חיים מוטבעים באבן, בשונה מאבני בזלת של הרי געש, גם מעיין נובע מהתהום באזור
דואני עשיר בגופרית ומבעבע עד ימינו נמצא במקום, ומיוחסים לו סגולות מרפא.
וכאן אני מטפס לכיוון טורקיה היהודית, לא במובן שנפוץ בו לפני שנים לא רבות (עד עלייתו של רג'פ טאיפ ארדואן בשנת תשס"ב) של
מדינה המסבירה פניה ליהודים, ושרבים מאזרחי ישראל נהנו לתור בה בזיל הזול. אני מתכוון להיסטוריה היהודית הקדומה שהחלה בעת שנח ומשפחתו מצאו את עצמם על הרריה הפוריים והחלו לנצל את גובה ההרים לנטיעת כרמי יין – מה שסיבך בהמשך את נח ומשפחתו – כחקלאות מותאמת לטיב הקרקע, המשכה בגלות אדום שהגיעה לטורקיה …וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר בִּסְפָרַד– יִרְשׁוּ, אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב. (עובדיה א, כ) ספרד המוזכרת על-ידי הנביא, היא בעצם העיר סרדיס, בירתה של ממלכת לידיה הקדומה, שהוקמה בתקופת בית שני.
המשך התיישבות היהודים בטורקיה, היה בעת שמגורשי ספרד ופורטוגל הוזמנו בשנת ה'רנ"ז על- ידי הסולטן באיזיט השני (ה'רמ"ה-
ה'רע"ב) הסולטן השמיני של האימפריה העות'מאנית ובמשך 300 שנה שגשגו בה חיים יהודיים למופת, והיהודיים זכו בה לרווחה. וצריך לזכור ש 80% מהעם היהודי היו נתונים בתקופה זו לשלטון החליפות, ויהדות ספרד הורכבה בעיקרה מחמש ערים באימפריה: איסטנבול, אדירנה, איזמיר – בטורקיה. צפת – בארץ ישראל. סלוניקי – ביוון.
כיום, בעקבות השינויים הגאופוליטיים שעבר האזור, כשהמכנה המשותף היחיד בין ארמנים טורקים איראנים עיראקים וכורדים, הוא שנאת עולם לעם עולם, לא נותר כמעט זכר ליהדות שפרחה בימי קדם במקומות אלה.
נסיים עם תפילה שנזכה בימינו לסיפא של חזון עובדיה: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן… וְהָיְתָה לַד' הַמְּלוּכָה. בברכת חורף בריא, קוראים
יקרים, ושבת שלום.
