שירה כוספת עד כלות הנפש
במה – מגזין תוכן
המשפיע הרה"צ רבי אהרן טויסיג שליט"א
סיפרו להרה"ק רבי יצחק מנעשכיז זיע"א, שיש ציפור שרק פעם אחת בחיים שרה שירה להקב"ה, השירה שלה מרגשת מאוד ומרגע לרגע מתחזק קולה עד שמרוב התאמצותה בשירה נופלת ומתה.
כששמע זאת הרה"ק זיע"א, נרעש ונרעד והחליט לראות הדבר. למחרת קם ונסע לגן החיות ושהה שם באכסניה, ושלח את משמשו לומר למנהל גן החיות שבא במיוחד לראות איך שציפור זו שרה, ומבקש שכשתתחיל לשיר יקראו לו.
כפי שדוד המלך ע"ה, אומר, "רצון יראיו יעשה", עשה הקב"ה רצונו של הצדיק ומיד אחרי כמה ימים שלח המנהל לומר להרה"ק זיע"א, שהציפור החלה לשיר. מיד קם והגיע לגן החיות, ראה איך שהציפור שרה במתיקות שאין לתאר וברגש עצום עד כלות הנפש כמה שעות, ומרגע לרגע התחזק קולה ביתר שאת, עד שמרוב התאמצותה נפלה ומתה.
• • •
הרה"ק רבי יצחק זיע"א, הודה למנהל, חזר לאכסניה ושינן: אם ציפור שאין לה יצה"ר ויצר טוב, כששרה לפני הקב"ה, שרה בכזו מתיקות ורגש ובמסירות נפש עד כלות הנפש ממש, מדוע יגרע חלקי, מדוע לא אשיר באופן כזה להקב"ה?
כל הלילה הכין עצמו להתפלל כראוי שחרית. כשקם בבוקר החל בעבודת קדשו בקדושה ובטהרה והחל לומר "קרבנות" ו"פסוקי דזמרה" בהתלהבות ובמתיקות עצומה, וכשהגיע לשירת "אז ישיר" החל לומר ברגש עצום ובנעימה מתוקה ומרוב התאמצותו פקעה רח"ל אחת מריאותיו ונפל ארצה. מיד קראו לפרופסור שבדק אותו ואמר, כי לפי מצבו זה סיפור של כמה שעות, או כמה ימים רח"ל. אבל הקב"ה רצה שיישאר בחיים ואט-אט חל שיפור במצבו וחזר לכוחותיו עד שיצא מכלל סכנה והבריא וחזר לביתו. אחרי זמן רב נסע לאיזו עיר והתאספו שם אנשים רבים להתברך מפיו ולשחר פניו. באחד הימים נכנס אל הקודש פנימה אדם מבוגר ושאל אותו הרה"ק
זיע"א לבקשתו. ענה שהוא פרופסור גדול ומבקש שיברכו. שאל אותו הרה"ק זיע"א, האם אתה מכירני? הפרופ' ענה בשלילה. שאלו עוד פעם, אולי בכל זאת, תנסה להיזכר. הפרופסור אמר, לא, איני מכירך.
אמר לו הרה"ק זיע"א, הייתי פעם בעיר פלונית ונפקעה אחת מראותיי וקראו לך לבדוק אותי ואמרת שזה סיפור של כמה שעות, והנה אתה רואה שב"ה אני חי.
כששמע זאת הפרופסור התעלף מיד. אחרי שהעירו אותו וחזר להכרתו, שאל את הרה"ק זיע"א, איך ובמה הצליח להתאושש ולחזור לבריאותו האיתנה כקדמותו?
ענה לו: כשאמרת שאין מה לעשות, התחלתי לבכות להקב"ה והתחננתי לפניו: "ראיתי ציפור ששרה לך שירה בכזה רגש ומסירות נפש עד שלבסוף מתה, אני גם רציתי להתפלל ולשיר לך שירה בכזו התאמצות ומסירות נפש. האם אני כמו הציפור ששרה שירה רק
פעם אחת בחיים? אני הרי אדם ורוצה אני לשיר שירה בכזו מסירות נפש לא רק פעם אחת בחיים, אלא, כל יום ויום רצוני לזכות לומר שירה בכזו התרוממות הנפש ושירה עילאית. שמע הקב"ה את תחינתי ואמר שאני צודק וכך ניצלתי וחזרתי לבריאותי".
כששמע זאת הפרופסור, התרגש עד למאוד ושינה דרכו למוטב.
מכך רואים שאדם הרואה כזה מחזה צריך לקבל השפעה, לחשוב ולהתבונן בעצמו, אם לבעל חי כמו הציפור הנ"ל יש זכות נפלאה להגיע לדרגה כה עליונה, ק"ו בן בנו של ק"ו, אני בתור "אדם" מוטל עלי מעתה לקבל על עצמי להתפלל יותר טוב, ביתר שאת ועוז, ולא
פעם אחת בלבד, אלא תמידין כסדרן.
• • •
ואפשר לפרש בזה "שיר המעלות", על ידי השיר אני רואה איך שאפשר להתעלות יותר ויותר כמו הציפור שעל ידי השיר שלה מתעלית גבוה גבוה, עד שזוכה למסירת נפשה בפועל ומתה מרוב התאמצות ויגיעה בשירתה.
ועוד יש לפרש בס"ד, "שיר המעלות", "שיר" איך אנו צריכים לשיר ולהתפלל, "המעלות" שכל רגע ורגע השיר יתעלה יותר ויותר, ובזה יובן היטב דברי קדשו של רש"י, המפרש "אז ישיר משה", "עלה בלבו לומר שירה", הכוונה כששרים שירה צריך להיות במצב של התעלות הלב, הלב צריך להתעלות. אולם יתכן שאדם יחשוב ויאמר, אם אשיר שירה באופן כזה, הרי עלול ח"ו שאגיע לידי סכנה מרוב ההתאמצות.
לכן ממשיך רש"י ומפרש, "אז ישיר" – "מכאן רמז לתחיית המתים", הכוונה, אל תפחד לומר שירה בהתרגשות ובהתאמצות, כין אין לך מה לפחד.
כי מכאן רמז לתחיית המתים, תתבונן ותלמד, הרה"ק מנשחיז זיע"א, היה במצב של מיתה, רח"ל, אבל רצונו העז לומר שירה עוד הרבה פעמים במצב כזה, החייה אותו וקם לתחייה. גם אתה תתאושש ותחזור בס"ד לבריאותך, אכי"ר.
