חינוך לעמידה בניסיון
כיצד נוכל לחנך את ילדינו לעמידה בניסיון האינטרנט ומדוע הפתרון להתמודדות שלהם עובר דרך דוגמא אישית שלנו • מאמר חינוכי ועדכני לדור המתמודד
במה – מגזין תוכן
הרב אליאב מילר שליט"א יו"ר ארגון "לב שומע"
בעקבות המאמר ו'סיפור הכיפה' משבוע שעבר, סיפר לי מרביץ תורה מאחת הישיבות הגדולות והחשובות שבירושלים עיה"ק את סיפור משפחתו:
אביו עלה לארץ כבחור דתי והועבר לקיבוצים של השומר הצעיר, ועם כל זה הוא שמר על דתו. באותן שנים של קום המדינה זו הייתה בושה גדולה להיות דתי, במיוחד בצבא. כאשר התגייס כבחור צעיר לצבא הוא עבר קורס קצינים, וכשהאלוף הממונה עליהם
הורה בפקודה: 'כל מי שאינו דתי – שיוריד את הכומתה', כולם הורידו, חוץ ממנו.
הניסיון היה מאוד קשה לו, גם הוא השתוקק לרגע להוריד את כיסוי הראש, אך התגבר. למפרע הוא גילה שדווקא זה היה עבורו רגע מכונן לחיים שעיצב את תפיסת זהותו, גם בעיני הסביבה, אך בעיקר בעיני עצמו. מאז הכיפה רק הלכה וגדלה ואף נצבעה בהמשך בגוון השחור. בשנים הללו הוא כבר היה מורה בחינוך הממלכתי, כשבאחד הימים הציעו לו במשרד החינוך להתמנות לתפקיד
משמעותי כמפקח. שדרוג שבשפה הישיבתית שלנו מקביל ודומה אולי מלהיות 'משיב' בישיבה ל'ראש הישיבה', וכמובן גלום בדבר משכורת הולמת בהתאם.
כאשר הוא הוזמן לראיון העבודה נאמר לו שבמסגרת תפקידו הוא ייאלץ להחליף את הכיפה שלראשו למשהו 'יותר קטן וידידותי' ואף לגוון 'בהיר יותר'…
גם הפעם, נוכח הניסיון שניצב בפניו, הוא ענה להם נחרצות: "זה מי שאני וכך אני נשאר", והפסיד את המשרה. למעשה, בזה מסתיים, לכאורה, הסיפור.
• • •
האמת הינה, כי בזה לא מסתיים הסיפור, משום שזכה לכך שבניו גדלו וצמחו לתלמידי חכמים ב'סדר גודל' והינם בעלי משפחות בני תורה גדולות איכותיות ומלאות ברכת השם ונחת. האמנם זוהי התשובה והמתנה לה זכה מהקב"ה לעמידה בניסיון של האבא? חשבונות שמים אנחנו לא יודעים…
לכל משפחה יש את 'הסיפור שלה', על איזה סב, או אב שמסר את נפשו בעניין מסוים והקפיד בו על קוצו שליו"ד. פעמים שהסיפור אפילו לא ידוע, מכיוון שבנוסף לכל, הסב אף ענוותן היה. לכל אחד מאתנו ישנם לא מעט רגעים כאלו בחיים. גם לילדים שלנו יש ויהיו.
בימינו 'דור הסמארט-פון והאינטרנט' הניסיונות שלהם בהסתר ובקושי רבים ומורכבים אף יותר. מכיוון שיודעים אנו שדווקא הרגעים אלו הם המכוננים לחיים, ולמעשה קובעים את עיצובם ועתידם, הצורך זועק אף יותר ומפנה לעברנו את האצבע המורה: מה הם הכלים בהם אנו צריכים לצייד את ילדינו וחניכינו? באמצעות אלו מסרים היומיומיים שלנו ומתן דוגמה האישית, אנו יכולים לעזור להם לנצח במסתרים ולגרום להם להיות יראי שמים?
רגע הניסיון הוא מאוד קשה, ואנו מצפים מבנינו לעמוד בניסיון. כשהוא יראה אותנו עצמנו צמודים לבורא בכל מקום ורגע בחיים, וגם
מתמודדים ומתגברים בעצמנו, כך הוא יגדל.
מעבר לאמירה היומיומית של 'ברוך השם' ו'בעזרת השם', שיש בזה מסר חשוב, יש גם מעשים ודוגמא אישית המוטלים עלינו לעשות. הילדים קולטים מעשים הרבה יותר מאשר מילים ומשפטים.
• • •
ברמה הפרקטית, 'שיוויתי השם לנגדי תמיד' הכוונה שאם אני נמצא/ת ברכב והתנועה לא מתקדמת; כאשר ערב שבת בבית לחוץ והדברים לא מתקדמים ממש כפי המצופה; כאשר איש המקצוע קבע אך לא הגיע בזמן, או כאשר הוא הגיע וקלקל; כשהשכנה נכנסה וכעסה; ובכל מצב ותרחיש הנתון לדמיון ולמציאות, דווקא שם בכל רגע קטן שכזה אנו בונים ומפתחים לילדינו את כח החוסן האישי שבו והמשאבים לעמידה בניסיון.
כאשר התגובה שלנו תהיה מכובדת ושקולה כאומרת: 'הקב"ה כאן לנגדי', הרגע הזה יכול להיות 'רגע מכונן' לילד שלנו שיזרע בו את הפוטנציאל העתידי והכח לעמוד בניסיון הגדול שלו. הילד קולט שאבא או אימא חיים את ד' לנגדם תמיד ורוצה גם הוא ללכת בדרכם.
גם כאשר הוא עמד בפני ניסיונות מורכבים, מה שהועיל לו יותר מכל הייתה "דמות דיוקנו של אביו" שצפה מול עיניו, השאיפה להידמות לדוגמא האישית שהוא ראה מהבית ומלווה אותו גם בתוך מ"ט שערי הטומאה
אצל יוסף הצדיק בעל הניסיון הגדול נאמר: "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ד' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר…
עֹשֶׂה ד' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ". הקב"ה נמצא עם כל אחד מאתנו, כל אחד יכול להיות 'איש מצליח'.
גם כאשר הוא עמד בפני ניסיונות מורכבים, מה שהועיל לו יותר מכל הייתה "דמות דיוקנו של אביו" שצפה מול עיניו, השאיפה הידמות לדוגמא האישית שהוא ראה מהבית ומלווה אותו גם בתוך מ"ט שערי הטומאה. יוסף חי כך ש'ד' אתו' תמיד ולכן היה לאיש מצליח. גם אנו צריכים להשתדל ללכת בדרכיו ולחיות כך כדי להגיע לתוצאה הרצויה של 'איש מצליח' העומד בפני הניסיון ומעביר את הערך הזה לילדיו.
בעזרת השם – נעשה ונצליח.
