"אין לסמוך כל כך על סיפורים"…
וזכורני שאמר מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, לנכדו הגרא"ד אפשטיין שליט"א, מראשי ישיבת "תורה בתפארתה", בהאי לישנא: "כל מה שאתה שומע בשמי, תדע
במה – מגזין תוכן
הגאון רבי משה יהודה שניידר שליט”א
החברותא של רבן של ישראל מרן הגראי”ל שטינמן זצוק”ל
לפני למעלה מעשרים שנה נתבקש רבינו מרן זצוק"ל, לכתוב מכתב ברכה לספר שמביא הרבה מעשים על גדולי ישראל זצוק"ל. כתב לו מרן בתוך הדברים בערך בהאי לישנא: דבר טוב להדפיס סיפורים מגאוני צדיקי הדורות והנהגתם, שבהם רואים גודל עבודתם ומסירותם לעבודת השי"ת, ומדותיהם הטהורות לאבינו שבשמים. וכבר שמענו שיש שאמרו שחינכו בניהם על ידי זה לתורה, למצות, למדות טובות, ליראת שמים טהורה. ועל זה הוסיף, "אף שאין מדייקים בסיפורים, והרבה פעמים מחליפים את שמות בעלי המעשה, בכל זאת יש בזה הרבה מהטוב…".
וכשראה עורך הספר את המכתב, ביקש ברחמים מרובים ממרן שיוריד את השורה האחרונה הנ"ל, וברוב טובו ורחמיו של מרן הסכים להוריד את זה, אך במקביל הכתיב לי את הדברים דלהלן, כעין מסירת מודעה, שאינו מעיד על אמיתות הדברים שבספר, והפקידו ביד אחד מתלמידי החכמים הקרובים אליו.
וכך הקריא לי: לידידי רב שלום וברכה. ענין למסור דברים בדיוק, זה ענין שאפילו בימי האמוראים נשתבחו בזה, משמע דזה לא כל אחד מדייק כל כך. עיין ברכות ל"ג שהגמרא אומרת לשמוע יותר מאחד שדייק כמו רחבה דדייק למסור הדברים כמו שלמד מפי רבו.
ומכל שכן בסתם סיפורים שבוודאי סתם אנשים לא מדייקים שמוסיפים ומשנים ממה ששמעו, לכן אין לסמוך כל כך על סיפורים, רק אם ידוע שהמספר שמע ממקור ראשון, והוא בן אדם שמדייק ומוסר הדברים בלי שום שינוי, עכ"ל.
• • •
ורצוני לבאר בהמשך כמה שדבר זה נוגע לנו, אך לפני זה הנני מבקש מחילה מהקוראים החשובים והנכבדים שיחיו, על מה שהנני עומד לכתוב, וכמובן שאין בדברים שום כוונה אישית ח"ו לשום אחד מישראל. ובאמת לא היה ברצוני להעלות את הדברים על הכתב מפני כמה טעמים, ובפרט שיכולים לומר "טול קורה מבין עיניך". אך כיון שאמרו חז"ל, שבמקום חילול השם אין חולקין כבוד לרב, העירוני שאין מנוס מלפרסם הדברים. ומאת השי"ת אבקש שיהיו מילי מעלייתא המתקבלים בלב הקוראים.
• • •
הרבה פעמים שמענו מרבינו מרן זצוק"ל, "שרוב הסיפורים הם שקר", ומרגלא בפומיה, כשיש ספק על סיפור אם הוא אמיתי, "הלוך אחר הרוב…".
וידוע ומפורסם כמה היה סולד מלהאמין לדברים שונים שסיפרו לו. ואף דברים שבאו בכתובים, לא האמין עד ששמע ממקור מהימן אצלו. וידוע כמה היה מרן בעצמו מדייק לספר כל דבר "בדיוק" כפי שידע או שמע, והיה יכול לחזור על אותו סיפור במשך השנים כמה וכמה פעמים, ובכל פעם חזר באותם מילים בדיוק )ואם לפעמים השמיט איזה משפט מחשש לשון הרע, כמובן שזה חזר על עצמו ג"כ(.
ובהזדמנות ביאר מה שמצינו במשניות שמביא התנא דין ואומר שדבר זה אמרו כשהלכו לקנות בשר למשתה בנו של רבן גמליאל וכדו', ואינו מובן לאיזה צורך הוסיף את זה התנא. וביאר שבא התנא ללמדנו האיך לספר את הדברים בדיוק מלא, וכשמספרים דבר עם כל הפרטים וגם שנאמרו בהזדמנות פלונית וכו', זה מוסיף לשמור על דיוק ואמיתות הדבר.
וזכורני לפני כעשר שנים שביקשוני להראות למרן מעשה נורא מיהודי שמספר בהרחבה על מה שקרה אתו, דברים שקשה מאד לבדות מהלב, ואם הדברים היו אמיתיים יש בזה חיזוק גדול מאד בשכר ועונש.
והראיתי את הכתבה למרן, וקראה באורך, וכשמסיים אומר לי יתכן מאד שכולו "דמיון", ושאלתיו עד כמה אדם יכול לדמיין, הרי יש כאן כל כך הרבה פרטים שקשה מאד לבדות מהלב. וישב והסביר לי כמעט על כל פרט ופרט מהיכן יכול היה לדמיין את זה הכותב, ולא אבה להאמין לסיפור. על אף שזמן מועט לפני זה היה סיפור דומה לזה מאד שאירע עם אדם אחר, וקיבל מרן את הדברים. בכל זאת סיפור זה דחה מהמציאות, היות שהסיפור הקודם שמע ממקור נאמן, וזה לא… ואצלי היה הדבר מפליא מאד, אך למדתי מזה כמה זה לא פשוט להאמין לסיפור.
• • •
והרבה יש לדבר בזה, אך מה שנוגע לנו כעת, שאחרי העלות מרן זצוק"ל בסערה לשמי מרום, כולם צמאים ומשתוקקים לכל הנהגה
ומעלה נשגבה ממרן, ורואים לפעמים ש"נולדים" דברים שעדיין לא היו… ותינח אם אין בזה גריעותא רק לימוד וחיזוק לדורות הבאים, מה לי להכניס ראשי בין ההרים הגבוהים, ואף כשיש הוכחות גלויות לכל שאין זה נכון, אבל כשבאים ומספרים דברים שלא היו מעולם, וח"ו יש בזה בזיון התורה או חילול השם, אין לנו היתר לשמור על שתיקה.
וכן מצטטים לפעמים דברים הנוגעים להלכה, כשזה בדיוק להיפך ממה שנהג או הורה להדיא! וצריך זהירות גדולה לא לקבל כל דבר
כצורתו. וכפי שהיה מזכיר מפעם לפעם מה שאמר מרן החזו"א זצוק"ל, על כמה פסקים שהובאו בשם הגר"א, דלאו מר בר רב אשי חתים עליה.
וזכורני שאמר מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, לנכדו הגאון רבי א. דוד אפשטיין שליט"א, מראשי ישיבת "תורה בתפארתה" )כשנכנס לשאלו כמה שאלות להלכה בנוגע לספר "הסוכה", שזכה להיות שותף גדול עם המחבר הדגול הרה"ג ר"א וייספיש שליט"א(, בהאי לישנא: "כל מה שאתה שומע בשמי, תדע שזה בדיוק להיפך"…
ופעמים הדבר נובע מחוסר הבנה להנהגה מסוימת, או שחסר איזה ידיעה וממילא נראים הדברים כך, ולמעשה זה סיבה אחרת לגמרי, וכבר אמרו חז"ל, אין למדין מפי מעשה. וכן פעמים שמיעת חצי משפט, או תרגום לא מדויק במאה אחוזים משפת האידיש שהיה מדבר מרן, מביאה לסטייה מהמקור.
• • •
ואסיים בדבר שבדידי הוה עובדא, כאשר לפני כעשרים וארבע שנים דיבר מרן בביתו קצת מוסר בפני אברכי כולל פוניבז' אחרי השיעור, והאריך בענין "נגיעות" כמה שזה משפיע על כל דבר בחיים.
וסיפר שפעם נכנס לחזון איש, ואמר לו החזו"א, "גוט אַז איר זייט דא" )פירוש, טוב שאתם פה(, ומדגיש לנו מרן: "תשמעו מה זה הענווה של החזו"א"… ואז סיפר, שהחזו"א אמר לו שהיה ויכוח בין ר' יעקב הלפרין ז"ל, לבין יהודי אחד, לגבי מקומות מסוימים שקנה בבית החיים, והחזו"א אמר לר"י הלפרין שהוא צודק. אחר כך בא אותו יהודי לחזו"א, וכנראה החזו"א אמר לו שהוא לא צודק, ושוב חזר עוד פעם, וכנראה בפעם השניה החזו"א כבר צעק עליו, או משהו בדומה לזה, ופחד החזו"א שיש לו נגיעה בדבר – וכאן שוב חוזר
מרן ואומר: תראו מבהיל הענווה של החזו"א, דבר נורא! – ואמר למרן, שהוא פוחד אולי הוא דיבר אליו יותר מדאי תקיף בגלל שיש לו כבר נגיעה, וביאר מרן שכוונת החזו"א כמו שאמרו חז"ל, עביד איניש לאחזוקי אדיבוריה. עד כאן הדברים שסיפר, ואז הרחיב מרן על גדלותו העצומה של החזו"א שהיה "מוראדיג ריין" ולא היה מחפש טובת עצמו ולא למשפחה, לאף אחד!
והיה מובן מהדברים שהחזו"א רצה לשמוע מה דעתו של מרן על כך. אך בהזדמנות שמע מרן האיך שאני חוזר את הדברים למישהו, ואמר לי, לא כך היה מעשה, אך לא רצה באותה הזדמנות לספר לי מה כן היה, ואמר לי שבפעם אחרת יאמר לי, והבנתי שאינו רוצה לספר ברבים (ולמעשה פעם אחרת היה איתי רק עוד אחד מבני השיעור הקבוע, וחשבתי שזו הזדמנות לשאול את מרן מה היה, אך
כששאלתיו הביט עלי קצת בתמיהה, והבנתי שכוונתו הייתה רק כשלא יהיו עוד אנשים כלל. ושוב לא העזתי לבקש פעם אחרת, ולקח מרן את הסוד עמו…) על כל פנים למדתי מכל זה, שגם אם חושבים שמצטטים את הדברים בדיוק, בכל זאת לפעמים יש מילה או שתים שמשנה את כל הדברים, ואי אפשר אף פעם לסמוך על מה שנראה שזה מדויק.
ייתן השי"ת שנזכה ללמוד מארחותיו הגדולים, ולא ניכשל בהעברת הדברים, ובפרט שלא תצא ח"ו שום תקלה מתחת ידינו, וביותר
כשבאים לתקן… ונזכה כולנו במהרה לביאת משיח צדקנו ולתחיית המתים בב"א.
