אדם במעגלי חייו

בעולם מסתובבים המוני אנשים ונשים הנתפסים כלפי חוץ בעיניי המתבוננים, כחזקים, דומיננטיים, בעלי כוח והשפעה גדולה, אנשים עם זוגיות טובה ובעליי נוכחות ובולטות חברתית. אך בעיני עצמם – הן אינם חשים כך כלל וכלל. להיפך – הם מרגישים נחותים, לא בשלים, חסרים או קטנים.

הרב אוריאל בלמס
מרצה ויועץ חינוכי

בעולם מסתובבים המוני אנשים ונשים הנתפסים כלפי חוץ בעיניי המתבוננים, כחזקים, דומיננטיים, בעלי כוח והשפעה גדולה, אנשים עם זוגיות טובה ובעליי נוכחות ובולטות חברתית. אך בעיני עצמם – הן אינם חשים כך כלל וכלל. להיפך – הם מרגישים נחותים, לא בשלים, חסרים או קטנים.

לעיתים התחושה הזו נובעת מהשוואות בלתי נמנעות שהם עורכים מול בן או בת הזוג שלהם. פעמים רבות תחושתם היא סובייקטיבית לגמרי והיא נובעת מחוסר קבלה השלמה והגשמה עצמית, מה"אני" הלא בנוי ומתפיסת השלם והמלא כמושג רחוק המציאות, פעמים שה"אני" הוא בנוי חלקית ועדיין יחושו תחושות חסר והערכה עצמית לקויה.

האידיאל: שאיפה לעצמאות, חוסר תלות, ושוויוניות

אותם אנשים שהמערכת הרגשית בנויה אצלם לחצאין, ומרגישים מוקטנים, תלותיים או לא מספיק מפותחים. צוברים עם השנים שאיפה ודחף עמוק להגיע על אותה פסגה אנושית של עצמאות וחופש ושלמות עצמית. קבלת החלטות וביצוע פעולות מבחירה חופשית ואישית.
לשם כך הם יהיו מוכנים לעשות הרבה, להקריב המון, להתאמץ – רק כדי להגיע יום אחד לתחושה התודעתית הזו של שליטה מלאה על החיים של עצמם. חוסר מחויבות יתר לאף אחד ולאף אדם, בנייה של חיים מלאים בזכות עצמם ולא בזכות מישהו או מישהי מבחוץ או בזכות חסדים של זה / זו.

חוסר שלמות עצמית מול שלמות מלאה והבשלה

אנשים שמרגישים חוסר שלמות עצמית – מוטרדים מכך מאוד. הם שואפים לשלמות, ללא קשר לטיב הזוגיות שלהם. במיוחד הם מוטרדים כשהזוגיות שלהם מקבעת כביכול את מצבם החסר.
במצב בו הגבר או האשה אכן דומיננטים "ומובילים" – הם מייחסים את חוסר השלמות העצמית לבן או בת הזוג. הם בטוחים שעצם קיומו/ה בחייהם/ן מקבע את התלות ואינו מאפשר להם למצוא את אותה השלמות, את אותה זהות שלמה וגאה, כי לידו/ה תמיד נמצאת הדמות השתלטנית והחזקכ מדי. הסירוס הזה מטריף אותם ובסופו של יום הם נוטים/ות לעזוב קשרים עם גבר או אשה "חזקים", "מצליחים" או "מובילים"
כדי למצוא את השלמות העצמית בזכות עצמם ואולי רק בהמשך לבנות זוגיות של שווים בין שווים.

האני בא קודם ל"אנחנו"- לא לפניו

פעמים רבות, לא ניתן לבנות זוגיות עם בת / בן זוג שהאני שלהם אינו שלם ומגובש משום שההתמקדות שלהם הוא בשיקום ה"אני" ובבנייתו ואין להם את האנרגיות לבנות את ה"אנחנו" כיוון שהם עדיין לא בנו את האני הפרטי של עצמם.
כך יוצא, שלא משנה מה הגבר או האשה יעשו או לא יעשו עבור בן / בת זוג עם "אני" לא שלם – התוצאה תמיד תהיה כמעט אותה התוצאה.
אם הוא או היא מנסים לעזור ולהעצים הם למעשה "מסרסים" אותם, כי יש בהם רצון להתמודד לבד כדי להרגיש את תחושת ההישג "בזכות עצמם" והם לא רוצים שיעשו את העבודה במקומם.
לעומת זאת, אם הם לא עוזרים לבן או בת הזוג אלא מניחים להם להתמודד לבד עם עצמם ועם החיים – הרי שהם לא מסייעים למעשה "מפריעים" מחוסר הבנה לתהליך שעובר עליהם.
וכאשר אינם עוזרים או שותפים בתהליך הריפוי – אז לשם מה נוכחותם נצרכת ומה הצורך בהמצאותם?
זהו הקונפליקט בתהליך הצמיחה והריפוי הדורש הבנה רבה והכלה לתהליך מהצד שכנגד.

לסיכום:

אנשים קטנים שואפים במקרים רבים להפוך לאנשים שווים. לשם כך הן מרוכזים בעצמם שנים רבות כדי לבנות ולהשיג הישגים בחיים בכוחות עצמם בלבד וללא תמיכה או עזרה מבחוץ. זהו צורך פסיכולוגי סובייקטיבי להרגיש שליטה, כוח השפעה, והגשמה. ההתמקדות הזו בתהליך שכולו עצמי ופנימי מאיים באופן בלתי נמנע על שירדותה ועצם קיומה של הזוגיות שלהם, ולכן הן עלולים לנטוש את הקשר הזוגי כדי לממש את עצמם. רק לאחר מציאת האני השלם והשווה הן יהיו בשלים לחפש בן / בת זוג כדי לבנות איתם זוגיות של שווה, זוגיות של שלמות עצמית והדדית. הם ודאי לא יחפשו את בן או בת הזוג הדומיננטיים הנמצא עשר צעדים לפניהם אלא את את זה/זאת שעצם קיומם אינו מפר או מערער את תחושת השלמות השוויון שהן השיגו.

הכותב הרב אוריאל בלמס הינו יועץ חינוכי, מנחה הורים וקבוצות. בעל תואר A.M. מומחה למצבי חירום, משבר ואבדנות, ילדים ונוער בסיכון-זיהוי ואיתור, טיפול ומניעה בנשירה. תואר ראשון בחינוך, תואר שני בניהול מערכות חינוך. מאמן אישי ומוסמך NLP, מרצה מומחה לגיל ההתבגרות, חבר הנהלת איגוד ענ"ף