ליהודי אסור להיות עצוב
במה – מגזין תוכן
הרב מיכאל לסרי שליט"א
אנחנו לקראת אדר ב' וידוע, "משנכנס אדר מרבין בשמחה". ידוע שהגה"ק רבי יונתן אייבישיץ זצוק"ל, היה שובב! ואני מודיע לכל ההורים היקרים: ילדים שובבים – לא מתייאשים מהם, הם עשויים להיות גדולי עולם! רק עם קצת סבלנות ואהבה ואחווה שלום ורעות.
רבי יהונתן אייבשיץ, היה שובב, אבל בסופו של דבר הוא נהיה גדול בישראל. מה הייתה השובבות? היה כל הזמן מתווכח עם הכומר. ילד בן עשר, כומר בן שלושים, תמיד מתווכחים. אומר לו הכומר: "תגיד לי, למה בבית הכנסת שלכם כל הזמן צועקים 'אמן יהא שמיה רבא', בא תראה אצלינו, הכל בשקט מוחלט.
אמר לו, אנחנו צריכים לצעוק, אתה יודע למה? כי האלוקים שלנו בשמים, שישמע אותנו. שלכם תלוי על הקיר, למה לצעוק? הוא פה!…
אומר לו הכומר: למה אצלכם כשאתם קוברים אדם, קוברים אותו עם תכריכים, עם פיג'מה. ככה שולחים אדם למוות? בא תראה אצלינו הנוצרים, שמים לו כובע, עניבה, עט פרקר… שולחים אותו כמו בן אדם. אומר לו הילד: בטח אצלכם שולחים ככה, כי אצלכם אם הוא הולך הוא לעולם לא יחזור, לא תשלח אותו עם ציוד? לא יפה. אצלינו, בן אדם מת בלילה ומשיח בא בבוקר, הוא צריך לקום, אז מה הוא צריך ללילה? פיג'מה.
אומר לו הכומר, יש משהו שלא מוצא חן בעיני, הלוויות שלכם היהודים. כל הזמן בוכים, הולכים ובוכים. אצלינו הלוויות עם חצוצרות, כל הדרך תופים… תענוג.
אומר לו הילד: הלוויות שלנו לא מוצאות חן בעיניך? גם בעיני זה לא מוצא חן, שלא יהיו אף פעם הלוויות. אבל הלוויות שלכם עם החצוצרות, תענוג לראות את זה, ארבעים-חמישים כאלו, תענוג… כמה שיותר.
***
אמר לו הילד, עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה: מה העבודה הכי קלה בעולם? – אמר לו הכומר, אני לא יודע. – אמר לו יהונתן הקטן: להיות כומר כמוך, זו העבודה הכי קלה בעולם. – למה? – איזה כיף לך, אתה בא כל בוקר לעבודה, רואה את בעל הבית שלך תלוי, אין מי שיאמר לך מה תעשה ומה תפעל…
מספרים, ואני לא יודע אם זה נכון, שכאשר הם גדלו, רבי יהונתן כבר כיהן כרבה של העיר והכומר היה הכומר של העיר. הכומר אומר לו, תגיד לי, אתה יודע שאני בקושי נהנה? אני רוצה לנסוע לשווייץ לשבוע ימים, אבל אם יבואו אנשים ויתוודעו לכך שאין כומר, הם ילכו לכנסייה אחרת, ייגרמו לי הפסדים…
אומר לו רבי יהונתן, "מה אתה רוצה שאעשה?". אומר לו הכומר, "אני תמיד עזרתי לרב והרב יעזור לי"… – "מה אעזור לך?" – "אני רוצה שתהיה בכנסיה שבוע ימים!" – אומר לו רבי יהונתן, "אני לא יודע מה עושים שם". אומר לו הכומר, "בא בן אדם, אומר 'אני גנבתי'. אתה רואה כתוב פה תעריף: גנב חמישים דולר. לוקח חמישים דולר, מכניס לכיס, ואומר לו, 'עוונך יכופר ואל תגנוב'… וכך הלאה. עוד אחד מספר, "הרבצתי בבית", כתוב בתעריף מאה דולר. קח ממנו מאה דולר ותאמר לו, עוונך יכופר, ו…אל תשכח, תרביץ שוב ותבוא לפה… הרווחתי מאתיים דולר. אמר הכומר לרבי יהונתן, "מה שתרוויח בשבוע זה – שלך"…
כעבור שבוע בא הכומר ושואל, "רבי יונתן, כמה הרווחת השבוע?" – "למה אתה שואל, אתה רוצה לשים לי 'עין' על הכסף?"… – "לא-לא, בינינו". – "הרווחתי מאה אלף דולר". – "מה? איך עשית את זה? אני בשנה שלמה עושה את זה". – "אני יהודי… בא אדם ואומר, 'הרבצתי בבית'. אמרתי לו, 'התעריף מאה דולר, אבל מה, יש לך רב קו? כל פעם להרביץ, לבוא לכאן ולחזור הביתה ולהרביץ ולבוא לכאן שוב? שמע ממני, כמה תרביץ השנה בבית בערך, מאה פעמים? שים כאן מאה דולר כפול מאה וכל פעם שאתה מרביץ תספור ותאמר, 'היום ארבעה ימים לעומר, נשאר לי עוד כך וכך להרביץ'"…
מסכן הכומר, שנה שלמה אף אחד לא הגיע, כולם שילמו לרב מקדמות שנה מראש… תראו מה זה להתעסק עם יהודי…
***
יום אחד, כשהיה רבי יהונתן בן שבע, נכנס הביתה, לקח שני מכסים של סירים והחל לשיר 'משנכנס אדר מרבים בשמחה'… אמא שלו אמרה, אתה משגע אותי… אמר, אמא, זה מה שלמדנו, זה מה שיהיה בבית, משכנס אדר מרבים בשמחה… אמרה לו, חכה-חכה, עוד מעט אבא יבוא…
איך שנכנס אביו לבית, מיד זרק את שני המכסים מתחת למיטה. שמע אביו מה שעשה ושאל אותו, יהונתן, מה שמעתי עשית היום? אמר לו: אבא, משנכנס אדר מרבים בשמחה. אמר לו, מדוע כשאני נכנסתי הפסקת? אמר לו, כתוב, משנכנס אב ממעטין בשמחה…
קוראים יקרים, לא כתוב משנכנס אב מפסיקים לשמוח. יהודי אסור לו להיות עצוב כל השנה כולה. משנכנס אדר מרבים ומשנכנס אב ממעטין, אבל לא מפסיקים, אין מצב כזה שיהודי יהיה עצוב. לכן כעת מרבים בשמחה, להזכיר לך שכל השנה צריך להיות שמח, רק באדר צריך להרבות בשמחה. עד מתי? עד חודש אב, אז ממעטין. אבל כל החודשים האלה תמיד להיות בשמחה. למה? כי לגלות את הקב"ה בהסתרה, זו השמחה הכי גדולה בעולם.
יהי רצון שתמיד נגלה את הקב"ה בחיים הפרטיים שלנו ואז תמיד נהיה במצב של מגילת אסתר, לגלות את מה שנסתר, ותמיד נהיה בשמחה ולא ניתן לעצב להיכנס אלינו.
שבת שלום.
