נחת יהודי – המן היה תלמיד חכם גדול…
במה – מגזין תוכן
הרב מיכאל לסרי שליט"א
מתקרבים לקראת פורים ואני רוצה קודם כל להתחיל בחידוש. תשאלו את זה בפורים, את הילדים שלכם והאורחים.
שאלה: אסתר מזמינה את אחשוורוש ואת המן. המלך שואל אותה: מה בקשתך? היא אומרת, יבא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו. המילים 'אשר עשיתי לו' לא מובנות, משום שהיא מזמינה שני אנשים, וצריכה לומר: "יבואו המלך והמן אל המשתה אשר עשיתי להם".
שאלה שניה: לאחר מכן כשהם באו למשתה וכבר יושבים בסעודה, המלך אומר לה: נו, מה בקשתך? היא אומרת: "יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם". מה זה צריך להיות? במשתה הראשון היא אומרת "לו", ובמשתה השני היא אומרת "להם"…
ובכן, מתברר דבר אחד שהמן היה תלמיד חכם וצריכים לדעת את הנקודות.
***
קודם כל יש קושיה על אסתר: זה היה ביום טוב של פסח, איך אסתר יכלה לבשל ביום טוב בשביל שני הגויים האלה, המן ואחשוורוש, הרי כתוב בפסוק והגמרא דורשת: "הוא לבדו יעשה לכם", לכם ולא לנוכרי. אסור לבשל לנוכרי, אבל אם אתה מבשל בשבילך ונשאר אוכל, אפשר לתת לנוכרי ממה שנותר.
אסתר הרי צמה ומכיוון שהייתה באמצע צום, היא לא בישלה לעצמה, אלא בשביל המן ואחשוורוש, אז איך אפשר לבשל?
אבל באמת אין קושיה. אסתר יכולה לבשל להמן ולא למלך, כי המן הוא עבדו של מרדכי, ואסתר כיוון שהייתה אשתו של מרדכי, המן נקרא קנין כספם, מכיוון שהוא שלנו אנחנו מבשלים עבורו, מותר לבשל בשביל המן, ומה שיישאר אפשר להביא לאחשוורוש.
עכשיו אני מבין מה שעשתה אסתר, היא הזמינה את המן. היא בכלל מכבדת אותו? היא הזמינה אותו כדי שתוכל לבשל לאחשוורוש ואמרה, "יבוא המלך והמן למשתה אשר עשיתי לו", היא התכוונה להמן, "אשר עשיתי לו", ולא לאחשוורוש…
קודם כל בישלה בשביל המן ולא לאחשוורוש. אחשוורוש יכל לחשוב שזה בשבילו, אבל זה בעיה שלו. אולם ביום השני, כיוון שזה כבר יום חול, זה כבר יצא מהצום, אם זה יום טוב של גלויות יצא מהצום, ממילא למחרת היא יכולה לבשל בשביל שניהם, כי זה כבר מותר. לכן במשתה השני אמרה: "אשר אעשה להם".
***
האם המן הרגיש בדבר הזה או לא?
קוראים יקרים, המן הרגיש שהיא הזמינה אותו בשביל שתוכל לבשל, הוא היה תלמיד חכם גדול. מה היה? הוא יצא מהמסיבה כולו שמח וטוב לב והוא רואה את מרדכי. מה היה עושה מרדכי כשהיה רואה את המן? היה מרים את הנעל והיה כתוב על הנעל: "אני המן עבדו הנאמן של מרדכי היהודי".
לכן הוא בא לאשתו ואומר לה: "תשמעי, הייתי במסיבה ומחר אני קרוי עוד פעם למסיבה, אך שתי המסיבות האלו אינן שוות לי? משום שכשאני רואה את מרדכי היהודי בשער המלך ומראה לי את הנעל ואני נזכר שאני עבד, אז אני יודע למה אסתר מבשלת… מרדכי מזכיר לי שכל ההשתתפות שלי בסעודה כדי לאפשר לה לבשל, לכן כל זה איננו שווה לי!… זה החידוש.
***
אסתר החליטה לעשות פטנט בשביל להציל את היהודים. אמרה למרדכי, "לך כנוס את כל היהודים", למה? זה יציל אותנו. כי הגמרא אומרת, כשיש קנס – אין מכר, אם יש מכר – אין קנס. אסתר ראתה שהמן מכר את היהודים, היא אמרה, איך אני מבטלת את זה? אני עושה "לך 'כנוס' את כל היהודים", אם יש קנס אין מכר…
אבל יש כאן קושיה: 'קנס' נכתב עם ק', ו'כנוס' נכתב עם כ'… על כך אפשר לתרץ שאסתר הלכה לפי רבי מאיר, שהיה קורא את המגילה בעל-פה וכשקוראים בעל-פה לא יודעים את ההבדל בין ק' לכ'… מלבד זאת, רש"י מפורש מצדיק את החידוש הזה, היכן? אצל שרה אימנו, כתוב: "בת ק' כבת כ'" והכל בסדר גמור…
***
אני רוצה לסיים לכבוד פורים בדבר קטן: כתוב שבזמן של פורים יש עניין גדול לברך, אני רוצה לברך את כל הקוראים הנפלאים, יהי רצון שהקב"ה ישפיע לכם השנה הזו קול ששון וקול שמחה, ומכיוון שמשנכנס אדר מרבים בשמחה, שירבו שמחות בישראל, אמן! שבת שלום.
