לדעת לשמוט

רעיון תורני אמוני לפרשת בהר ול"ג בעומר

הרב אוריאל בלמס
מרצה ויועץ חינוכי

פרשת השבוע פותחת בפסוק "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר"
מייד לאחריו מופיעה מצוות השמיטה, ומה ענין שמיטה אצל הר סיני? הר סיני מורה על גילוי מלכות שמים, שראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר. ומצוות שמיטה, גם היא רומזת לגלוי מלכות שמים "ושבתה הארץ שבת לה'". אמר הקב"ה כדי שתדעו שהארץ שלי הוא (סנהדרין לט).
"כי גרים ותושבים אתם עמדי" (כה, כג).
התורה הקדושה אומרת בפרשה שלנו "כי גרים ותושבים אתם עמדי", אתם זמניים פה, בסופו של דבר כולם ניפגשים שם, כל אחד עם מה שהכין פה, אל תשכחו את זה.

מצוות השמיטה- עניינה הוא האמונה בצור עולמים, הוא ולא אחר מנהיג את עולמו בחסד ורחמים. נטיית האדם לחיות את הרגע, שש שנות עבודה מביאות אותו להרגל יומי של עשיה עצמית. בהעדר אמונה חזקה עלול כוח ההרגל להביאו לגבהות הלב ולהרהורי כוחי ועוצם ידי, באה התורה ומצווה עליו, שמוט… תשחרר מכל ההרגלים, צא ממרחבי המוכר והבטוח, ומאזור הנוחות שלך. הכר מחדש את הבורא הנותן לך ולאדמה כוח.

"מעשה בשני עלים שעוד בהיותם עלעלים על שתיל קטן ורך, אהבו אחד את השני, עברו ביחד את ימי החורף הקרים וביחד את ימי הקיץ החמים, ינקו יחד שנים רבות מאותו השורש, עד שהקשר והאהבה ביניהם היו ללא גבול. יום אחד הגיע ילד שובב אל העץ הגדול ותלש ממנו ענף שעליו היה מחובר אחד העלים. חברו המחובר אל העץ נחרד וצעק "אחי יקירי, לאן אתה הולך?" למחרת נשבה הרוח והעלה התלוש מגיע עם הרוח ליד העץ שעליו גדל חברו הטוב. הבחין בו החבר וקרא בשמחה "שלום אחי! מה שלומך? ומה עשו לך"? ענה לו חברו התלוש, "אני מרגיש מצוין, חופשי ומאושר, טוב לי, סוף סוף משוחרר", אמר ונעלם.
לאחר מספר שעות שוב מגיע העלה במשב רוח אחר, רואה את חברו הטוב וקורא לו בשמחה ובהתלהבות "אחי, שלום אני כאן וקודם הייתי שם, איזה יופי, סוף סוף לא מחובר" וחברו המחובר מתבנן בחברו המתלהב ודואג וכואב על סופו המר הקרב ובא ובאמת למחרת מגיע שוב העלה התלוש עם הרוח, אבל הפעם פניו צהובות וקולו נחלש, אמר בשקט, שלום אחי, מה שלומך אחי"? והשמש ממשיכה לשלוח קרניה בעלה המסכן ללא השורשים עד שהתייבש ונפל על הארץ.
העוברים והשבים דרכו עליו והרוח העיפה אותו עד שלא נשאר מהעלה המסכן כלום. חיים בלי שורשים".

טבעו של האדם להיות שורד, במהלך חייו הוא לומד כיצד להסתדר עם קיומו ומילוי צרכיו, הוא רוכש תובנות ומתקבע בדעותיו.
ככל שעוברים הימים והאדם מתבגר, מתעצבת איתו דעתו והוא מתקבע ברעיוניו.

ללא חיי אמונה איתנה, עלול הוא לאבד ולחספס את הידיעה הברורה כי העולם הזה הוא פרוזדור זמני

על כל אדם חובה לדעת כיצד לשמוט ולשחרר, קל וחומר על האיש היהודי המאמין חלה חובה יומית להכיר את מקומו וזמניותו עלי אדמות.
עליו להחזיק בשני קצות החבל, מחד, בגבהות הלב על היותו בן שלך מלך, ומאידך, על קטנות מימדיו מול הבורא הגדול
אומנם, אי אפשר בלי המציאות של העולם הגשמי. אדם חייב לברוא את העולם הגשמי שלו כל יום מחדש. לדאוג שבני משפחתו יהיו בריאים, שתהיה פרנסה, שיאכלו, שיהיה נקיון, כל מה שאנחנו מתעסקים בו. כי בלי המציאות הגשמית הזו לא היה קיים כלום, כולם היו מלאכים ושרפים. והרי ה' ברא את העולם כדי שישבחו ויהללו וישירו לו דווקא מן המקומות הנמוכים האלה, "אבית תהילה מגושי עפר מקרוצי חומר".
ויחד עם זה, לא לעשוק את הנפש, היא זקוקה למזון שלה, לתת לה לפחות משהו, לפחות את שכר היום שלה שנאמר "לא תעשוק שכר עני" שזהו רמז לנפש.
העונג הכי גדול זה שדווקא מהמקומות הנמוכים האלה זוכים להרגיש את ה', לדבוק בה'. הגוף שלנו עז, הוא כל הזמן מתבלבל מ"הקסמים" של העולם הזה. במקום שהנשמה תמלוך עליו הוא מולך על הנשמה והתפקיד שלנו לאט לאט להפוך את היוצרות, להמליך את הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל.

כדי לשמוט כראוי, יש צורך בהכנה פנימית עמוקה וכנה, בתפילה והודאה לבורא על רום גודלו ושפע טובותיו. בהכרה אמיתית במיעוט ערכינו ובבקשה פשוטה לחסדיו המרובים,
לבקש ממנו בכל עת,
רבונו של עולם, אל תיתן לי להיות מישהו שהוא לא אני. תעזור לי להיות אני עצמי. אפילו אם נראה לי שאיני כזה מיוחד. אפילו אם אני יהודי פשוט. עזור לי להרגיש שאני בן יחיד אצלך אבא, שיש לך רק בן אחד כמוני, שכך בדיוק אתה רוצה אותי, עם ההצלחות, עם הנסיונות, עם הקשיים, עם המלחמות והקשיים, שאתה חפץ בי ומבקש ממני להיות טוב עוד ועוד. עזור לי להכיר את פגמיי ולתקן אותם, להתרחק מגאוות הלב והאדרת העצמי, זכה אותי לתבונה ובינה להבחין בין טוב לרע, בין טפל לעיקר, בין הרצוי למצוי ולבטוח בך תמיד

כשאדם זוכה להרגיש כך, להרגיש איך השם נמצא איתו רגע רגע בכל צעד ושעל בחייו, בכל נסיון שהוא עובר, הוא מלמד ומאמן את עצמו להיות רפוי וסמוך על הבורא, ומכין את יישותו לשמוט בעת הצורך

פרשת בהר מדברת על השמיטה ושמיטה זה אמונה ובטחון בה'.
"ובשנה בשביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'" (כה,ד). לא זורעים, לא קוצרים, מינימום של השתדלות. מתחזקים באמונה שהפרנסה היא מן השמים, שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש, שאין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימא. השי"ת יכול לפרנס אותך בכל מיני דרכים. אם היו בני ישראל בעלי ביטחון ולא שואלים "מה נאכל בשנה השביעית" (כה,כ). הרי יבול היה גדל מאליו גם בשנה השביעית וגם בשמינית. בגלל ששאלו מה נאכל קיבלו את היבול של שלושת השנים, השישית והשביעית והשמינית בפעם אחת, שזה פחות נוח כי צריך לאחסן וגם נאלצים לאכול מהתבואה הישנה. מצוות שמיטה מרמזת לנו שצריך לשמוט את כל הדאגות, את כל הלחצים, להתמסר לחיים של אמונה ובטחון בה'.

האור הגדול של ל"ג בעומר הולך ומתפשט בעולם. המונים באים לרשב"י. לא כולם אנשים יודעי ספר, לא כולם אנשים מלומדים, לא כולם כאלה שמבינים עד כמה גדול רשב"י, גם אנשים חילוניים באים, לא מוכנים לוותר, רואים איזה אור גדול ונמשכים אליו, כמו בעל תשובה שמרגיש שאיזה כוח עליון לוקח אותו ביד שזה בכלל לא מצד השכלי של האדם.
רשב"י זהו הסוד. סוד שבהרגש בלי להבין, כולם עושים מדורות. בלי להבין, כולם שרים שירים לכבודו. בלי הרבה הבנהָ, ילדים באים להסתפר שם בגיל 3. לקבל פאות. כולם מרגישים שרשב"י קורא להם.
משה רבנו הוריד לעולם את תורת הניגלה. רשב"י הוריד לעולם את תורת הניסתר, תורת הסוד. מה זה הסוד? זה הפנימיות של התורה. התענוג בהרגשת החיבור לתורה.

כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק
כל אדם חווה בחייו שעות של דחק ומצוק,
דווקא בשעת הדחק, כשנטיית האדם לסמוך רק על עצמו, על יכולותיו וקשריו, דווקא אז, הוא מתבקש לשמוט, לשחרר ולסמוך

כך מחזקים אמונה איתנה,
כך יוצקים משמעות אמיתית בחיי המעשה.

מאחל שנזכה לשמוט מאהבה ולהרבות אמונה ואור בעולם.

שבת שלום ומבורך
אוריאל בלמס?

הכותב הרב אוריאל בלמס הינו יועץ חינוכי, מנחה הורים וקבוצות. בעל תואר A.M. מומחה למצבי חירום, משבר ואבדנות, ילדים ונוער בסיכון-זיהוי ואיתור, טיפול ומניעה בנשירה. תואר ראשון בחינוך, תואר שני בניהול מערכות חינוך. מאמן אישי ומוסמך NLP, מרצה מומחה לגיל ההתבגרות, חבר הנהלת איגוד ענ"ף