קטגוריה: חדשות

באחד הימים, כשהיה תורם מסוים שאמר לחברו שאינו תורם לרבי הלל, בהיות וראה שאינו מוכן לברכו, אמר לו אחד מאוהביו שיעשה כאחרים, שיברך בחום את הנדיבים, וירים ידיו לברכת כהנים וכדו' וכך יצליח יותר לכלכל את בני ישיבתו.

אדם נמדד בדברים הקטנים. משה רבינו, גואלם של ישראל, פועה ושפרה, בתי מלכות, בתי כהונה ובתי לויה, איך בודקים את זה? בדברים הקטנים. התינוקות האלה, היא יושבת איתם ועושה להם קוקו ומוקו, משחקים איתם, שם אדם נמדד.

כמדומה שנוכח האיומים הנוראים שסביבנו ובגידת האומות, רובן ככולן, בנו, מובן שהגענו כבר זה זמן רב למצב בו צריך להיות ברור לכולם שאין לנו על מה להישען אלא על אבינו שבשמים

בקוצר רוח הוא המתין ליום המיוחל ויותר מהכול חיכה לרגע בו הוא יכנס לטחנת הקמח ויודיע: הנה – אני הוא זה שבמשך עשרות שנים גלגלתי את הרחיים כדי שיהיה לכם מה לאכול ולאפות…

יעקב אבינו ידע שהשבטים פגמו בשם 'אהק-ה' שמספרו 21 , וממילא ערך חשבון: מכיון שלא היו עשרה שמכרו את יוסף, היו תשעה. ראובן לא ידע, הוא הלך לשמש את אביו. בנימין נמצא בבית. יוסף נמכר. נשארו תשעה. אבל הם צירפו את הקב"ה למכירה.

בחינוך נדרש הרבה יצירתיות, ישנם הרבה מצבים שבמושכל ראשון ובחשיבה שטחית אין פתרון, אולם אם נשקיע מחשבה נמצא פתרונות פשוטים ומקוריים איך לחנך בלא להזיק.

שגב קדושת ימי חנוכה המאירים פנינים יקרים מלהיבים ומעוררים על שגב סגולת ומעלת ימי חנוכה מאוצרותיו של הגאון הצדיק רבי נטע פריינד זצ"ל • מאמרי מוסר וחסידות שהשמיע לתלמידיו במשך שנותיו בהרבצת תורה • יריעה מיוחדת לחנוכה

בשבוע שעבר התחלנו לסקור את יוון, את האתוס היווני, את המדינה שהכריזה בריש גלי: אין לנו חלק באלוקי ישראל. אנו נמשיך את הסקירה, שמתאימה כל כך לימי החנוכה, בה ניצוצות הזהב מרצדים, ובלהבת החנוכייה מוסיפים קדושה ומתעצמים באהבת השם, מוסיפים התמדה, הולכים ומגבירים את אש התורה היוקדת, את להט האמונה המלהיבה כל נפש יהודית, ואף שלטון, אף אומה, עזה וחזקה ככל שתהיה, לא תוכל לה לאומה קטנה שתורת אמת אוחזת שלובה באהבה בידם של צורבא מדרבנן, של הפעוט בחיידר שלומד אלף בית ואביו מגיר דמעות כמים לפני קונו בבקשה אחת ויחידה, כחנה בעת התחננה לפני שמואל במצפה שמעל ביתי, לו יגדל לנער שחובק את הגמרא הקדושה ולומדה בחשק רב, מקיים מצוות ד' בהידור ושמחה.

הזוג נישא בשעה טובה וכעת הגיעה השעה להיכנס לעובי הקורה להבנת ההוראה: 'יַעֲזָב אִישׁ'. מה הכוונה באמירה 'יַעֲזָב'? להיות ברוגז? לעשות נתק? אולי לברוח? בוודאי שלא. לא לזה התכוון בורא עולם בהוראותיו אל בני האדם.

לא כל אדם נהנתן הפורק עול מצוות, ואפילו לא כל אתאיסט אידיאליסט, יזכה לתואר "מתייוון".
גם בבבל היו מתבוללים, שהרי היו המוני נשואי תערובת כמתואר בספר עזרא. גם בפרס היו כאלה שחשקה נפשם להשתתף בסעודת אחשוורוש. ולפני כן במצרים היו כאלה שלא רצו לצאת ממצרים, אלא להתבולל בין המצרים אדוני הארץ. אבל ביון היו מתייוונים וכך בגרמניה.

במלאכת החינוך אנחנו חייבים הרבה פעמים להשתמש ברעיון של 'חוק' שאין רשות להרהר אחריו… למרות שיש הגיון והרבה טעם בדרישות שלנו מילדינו ותלמידינו, בכל זאת היות ולא הכול אפשר להסביר, ולא את הכול הילדים מסוגלים ורוצים להבין, מותר חובה וצריך להשתמש ברעיון זה של חוקה היא!

ימי החנוכה, הם ימים גדולים מאד, ימים שאפשר להתרומם ולהתעלות בהם מאד, הן בתורה, הן באמונה ועוד מעלות טובות. וזכינו וזכה כלל ישראל שרבינו מרן זצוק"ל, היה משקיע במיוחד בימים גדולים אלו להרבות חיזוק בישיבות הקדושות, ובכלל עמך בית ישראל, והיה הולך ונוסע ממקום למקום לחזק את הלבבות באור הימים הגדולים.

אנו נפרדים מהסתיו הישראלי הנעים, מצפים בכיליון עיניים לשבת אל שולחן ערוך תבשיל חם וערב, כשברקע מזג אויר גשום וחורפי. ומה מתאים יותר מסופ"ש זה להעמיק מעט יותר אל עבר מלכות ישנה נושנה, בה נעשה נס לשושנה.
אכן קוראים יקרים, נתמקד השבוע ובשבוע הבא במדינת יוון המוכרת לנו, או אם תרצו בשמה הרשמי הרפובליקה ההלנית.
נסקור אותה מראשיתה, למרות שהכרותינו אותה, היא לאו דווקא לטובה.

אותי הסיפור הזה תפס מהרגע הראשון. בהלווייתו של נלסון מנדלה נשיאה לשעבר של דרום אפריקה (ואיש ששווה טור בפני עצמו) השתתפו מנהיגים רבים ובראשם ברק אובמה. כמה מהם אף נשאו דברים. הנואמים עמדו לבדם על הבמה, אפילו אנשי ביטחון שמרו מאחור. רק אדם אחד זכה לעמוד צמוד צמוד לנואמים.