מיוחד: המשגיח הגאון הצדיק רבי אהרן חדש שליט"א ובפרקי הכוונה ודעת מאלפים כפי ששמע וקיבל מאביו מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי מאיר חדש זצוק"ל • במלאת שלושים שנה להסתלקותו, כ"ט בטבת תשמ"ט • משֵׁל בְּרוּחוֹ

"הוא היה אומר", פותח המשגיח הגה"צ רבי אהרן חדש שליט"א, בהעלותו בהתרגשות פרקי הכוונה והדרכה כפי שקיבל מאביו הגדול, מרן המשגיח הגה"צ רבי מאיר חדש זצוק"ל, "האדם צריך לגדול בתורה ויראת שמים ומידות טובות".

השאיפה הראשונה

בתורה מרגלא בפומיה, השאיפה הראשונה של בחור בישיבה צריכה להיות לדעת ש"ס, לתפוס כמה שיותר, אפילו בבקיאות מינימאלית, אבל לדעת ש"ס. בחור שיודע ש"ס, או שהוא אפילו בכיוון, הוא כבר נראה אחרת, הוא בפארנעם אחר. ואכן, הוא זכה להעמיד לא מעט תלמידים שיודעים ש"ס. כמובן, שר"מ היודע ש"ס זה עולם אחר, אם מצד היכולת שלו להרביץ תורה בגלל
ידיעותיו, ואם בגלל היכולת שלו להשפיע, בגלל ההערכה שתלמידיו מעריכים אותו. אבל לא רק ר"מ, אם זה אבא לילדים שיודע ש"ס, ברור שכל הבית נראה אחרת, פוק חזי בשוקא,  איך נראים הילדים של בעלי-בתיםשיודעים ש"ס, ואידך זיל גמור.

איך זוכרים ש"ס

אבא זצ"ל, הביא גמרא בכתובות (כ') "אמר רב חסדא ש"מ מרבי מאיר האי סהדותא עד שיתין שנין מידכר טפי לא מידכר? ולא היא! התם הוא דלא רמיא עליה אבל הכא כיון דרמי עליה אפילו טובא נמי".

זאת אומרת שצריך ללמוד על מנת לזכור יותר מ 60- שנה כעדות ששנים ראו עדות מספיק לזכור עד 60 שנה, אבל אם אמרו להם אתם חייבים לזכור את מה שראיתם הם יזכרו יותר מ 60- שנה וכך בלימוד תזכרו גם לעולם הבא.

להאיר פנים

הוא היה אומר "והיה ברכה", המשמעות של והיה ברכה אצלו זו הייתה אחרת, שזה ציווי, וכך גם התביעה מהתלמידים, בכל מקום
שאתה נמצא תהיה ברכה למקום, תאיר פנים.
ידועה המימרא שלו לבחור שהתהלך בישיבה זעוף פנים, "אתה בור ברשות הרבים", תפרגן לאחרים. בכלל צריכים לדעת שהרבה מהבעיות שאנו רואים בדור הזה, נובעות מחוסר פרגון ומחוסר שמחה בהצלחה של השני.

חינוך בנועם

בחינוך אבא היה תמיד דוגל בחינוך מתוך נועם, תמיד בחן את מהלכיו, האם ואיזו תועלת תצמח מהם, ורק אז פעל בשום שכל.
כך אמר לי: "לעולם אל 'תתפוס' בחור 'על חם', גם אם אתה עד בשעת מעשה לבחור שמתנהג שלא כשורה, עדיף שתעשה את עצמך כאילו אינך רואה את המעשה, כי אם תגיב באופן מיידי ויבין הבחור כי נתפס בקלקלתו, התחושה שלו תהיה שהוא כבר 'שרוף' בעיניך, ובמקום לגרום לו להשתקם ולהיטיב את דרכיו, הוא כבר לא יקבל ממך, אבל בהזדמנות אחרת, תמצא כבר איך להעביר לו מסר של חינוך".
זו החשיבה שתמיד אפיינה את אבא – אין כל עניין להוכיח כל עוד אין אתה רואה את הטוב שיצמח מכך, ואם הטוב יושג דווקא בהתעלמות – אזי תתעלם. ואמר, משגיח הוא לא שוטר, שוטר מידת הצלחתו תלויה בזה שיתפוס על חם ומשגיח בדיוק הפוך.

החבר קפץ לעגלה והותירו לבד

ידוע הסיפור כשאבי עזב את הישיבה בעת המלחמה הוא וחברו, וחברו שכח משהו בישיבה וחזר לקחת את זה, ואבי המתין לו, וכאשר חזר הבחור, עצרה עגלה ואמרה שיש מקום אחד. החבר קפץ לעגלה והשאיר את אבי.
אמר אבי: באותו רגע היה לי מאוד קשה עם המעשה שחברי עשה לי, אבל אמרתי לעצמי, "וכי כך עושים  לבן לויה", גם אני הייתי יכול לעלות לעגלות הקודמות שעצרו ולא עליתי, וזה מה שהייתי עושה אם זה היה קורה לי שוב ולא הייתי בורח לחבר. והמעשה הזה רומם אותו לדרגות גבהות של בין אדם לחברו.

בין ישיבה קטנה לגדולה

סיפר לי רבי שלמה הופמן זצ"ל, כשהגיע כבחור צעיר להיבחן אצל אבא על מנת ללמוד בישיבת 'חברון', שאלו אבא: 'מה ההבדל לדעתך בין ישיבה גדולה לישיבה קטנה?' ואני עניתי לו, כך סיפר, כי ההבדל  שבישיבה קטנה יש שיעורים יומיים, ואילו בישיבה גדולה יש עצמאות בלימוד, ואין שיעורים יומיים. אבי שמע והסכים, אבל כוונתו הייתה להבדל אחר ואמר כך: "בישיבה קטנה, ככל שיש לך יותר 'עסק' עם המשגיח, הרי הדבר אינו מעיד בהכרח על דבר טוב, ולעתים יש בזה להעיד דווקא על בעיות, אולם בישיבה גדולה – ככל שיש לך יותר קשר עם המשגיח סימן שבן עלייה אתה".

מנוחת נפש הבוטח

שאלתי את אבי זצוק"ל, למה צריך לעבוד על ביטחון ואמונה, הרי זה הדבר הכי נח שיש, להשליך הכל על ד'?
אמר לי, נכון מאוד, אבל השאלה היא מה המסקנה שתצא לך. אם אתה  נשאר לחוץ ולא רגוע -אין זה ביטחון, אבל אם אתה רגוע ושליו, זו מנוחת נפש הבוטח וזה ביטחון.

כמה פעמים לעשות השתדלות

שאלתי את אבי זצ"ל, כמה פעמים צריך לעשות השתדלות בכל דבר?
אמר לי אבי זצ"ל, תנסה או תבקש פעמיים, ואם לא הצלחת אז תעזוב.

רוחב לב

המשנה באבות (ב, ה) אומרת, "ולא הקפדן מלמד". כותב רבינו יונה, אין צריך לרב להיות כעסן ולא רוחו
קצרה אך רוחב לב.
זאת אומרת, בזמן שהתלמיד לא מבין, הרב צריך להיות ברוחב לב, עם אורך רוח וסבלנות.
רבינו יונה על המשנה באבות (ד, א) מבאר: "איזהו גיבור הכובש את יצרו, שנאמר, "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמשֵׁל
בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר". רואים שמושל רוח זו דרגה גבוהה, משום שיש גבורת הגוף ויש גבורת הלב והכובש את יצרו
גיבור כי מושל ברוחו.
אומרים בתפילה, "ואני זאת בריתי אותם אמר ד' – רוחי אשר עליך, ודברי אשר שמתי בפיך, לא ימושו מפיך…".
יש כאן שתי בחינות לברית עם הקב"ה, שלתורה צריך גם רוח ורוחב לב שזה מידות טובות וגם דברי ואז לא
ימושו מפיך.
בפרשת השבוע, פרשת וארא, כתוב: "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח". כותב ה"אור החיים" הקדוש, שלא היו בני תורה, כי התורה מרחבת ליבו של אדם, ולהם היה קוצר רוח.

גדלות האדם

מספרת הגמרא בשבת, על הלל הזקן ששאל אותו אדם הרבה שאלות וענה לו באורך רוח, והאדם אמר לו "אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל? אמר לו הן. אמר לו, אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל". ועדיין הלל לא כעס, וענה לו בסבלנות: "מפני מה? ואמר לו שהפסיד 400 זוז, ואמר לו הלל, "הוי זהיר ברוחך, כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז, והלל לא יקפיד".
הגמרא בעירובין מספרת על רבי פרידא שלמד ארבע מאות פעמים עם תלמיד בסבלנות עצומה וזכה לעוד ארבע מאות שנה וגם בני דורו קיבלו עולם הבא. זאת אומרת שכל הדור זכה בזכות אדם אחד שהיה לו אורך רוח ורוחב לב. וזה ד' אמר למשה רבינו, על
בצלאל: "וימלא אותו רוח אלוקים בחכמה", וכן אצל יוסף ויהושע נאמר, "איש אשר רוח בו", אחרי שמשה מבקש מד', "יפקוד אלוקי הרוחות" מנהיג לעם ישראל, למה נאמר אלוקי הרוחות ולא אלוקי השמים או הארץ? כותב רש"י, שצריך מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו.
אצל יהושע כתוב, "מלא רוח חכמה", ואצל כלב גם נאמר, "עבדי כלב עקב אשר הייתה רוח אחרת", וכן אצל עם ישראל בתרומה כתוב,
"כל איש אשר נשאו ליבו וכל אשר נדבה רוחו", מנהיג ואדם גדול זה אחד שיש לו רוח ורוחב לב, וזה היה אבי המשגיח זצוק"ל, עם תלמידיו, שביתו היה פתוח לרווחה לבני הישיבה והוא חינכם לגדלות האדם הכל ב'פראנם'.

נגיעה אישית

היה בחור שהיה צריך להעביר אותו ישיבה (כי לא היו זורקים) המשגיח קרא לבחור, אמר הבחור לחבריו, "אתם תראו שאני יישאר בישיבה".
הבחור נכנס לאבי ודיבר איתו  בחוסר דרך ארץ, ואבי השאיר אותו בישיבה כי לא הקפדן מלמד, שלא תהיה פה גם נגיעה אישית, בגלל שדיבר לא יפה ולכן אני זורק אותו.

עולם הפוך

אבא זצ"ל אמר לי, עולם הפוך ראיתי: בסוף זמן בישיבה יש קצת רפיון ובתחילת זמן יש חיזוק, והיה צריך להיות הפוך: בסוף הזמן  יזוק ובתחילת הזמן רפיון, כי חוזרים מהחופש!

• • •

בסיום הפנינים הנפלאים שאנו זוכים לקבל ולשמוע מהמשגיח הגה"צ רבי אהרן חדש שליט"א, ממשיך דרכו הרוממה והנהגתו בקודש של אביו, מרן המשגיח זצוק"ל, אומר המשגיח שליט"א: אנחנו מתפללים שהקב"ה ימלא משאלות ליבנו לטובה, הבעיה שאנחנו לא יודעים מה טוב לנו לשאול, אז נבקש מהקב"ה שהוא ייתן בליבנו לבקש שגם המשאלות שלנו עצמם יהיו טובות. ד' יזכנו.