המלכת הקב"ה
במה – מגזין תוכן
הרב פנחס ברייער שליט”א
הגיע חסיד לאחר שלוש שנים בהם לא ביקר אצל הרבי. לשאלת הרבי מדוע לא ראו אותו שלוש שנים?! ענה החסיד: "לפני שלוש שנים שמעתי מהרבי אמירה שנתנה לי כוח לעבוד את ד' לשלוש שנים, כעת הרגשתי שאני צריך חיזוק נוסף, אז הגעתי לרבי".
לבקשת הרבי, חזר החסיד על האמירה. "הרבי אמר אז כך: כמה טוב לנו שיש לנו בורא עולם שאנו יכולים לעבוד אותו היכן שאנו רוצים… מתי שאנו רוצים… ועם מה שאנו רוצים…"
הרבי כששמע שאמירה זאת נתנה כוח ליהודי לשלוש שנים, העתיק אותו בכתב ידו בספרו. (הקטע מובא בספרו "בית אהרן" בסוף סדה"י ואזהרות. נעתיק לשון קדשו ביידיש, אות באות: 'וויא גיט איז צו דינין גאט וויא מע וויל אין ווען מע וויל אין מיט וואש מע וויל'. בתרגום: כמה טוב לעבוד את הבורא היכן שרוצים, מתי שרוצים ועם מה שרוצים) כדי שתמליכוני עליכם…
בראש השנה אנו עסוקים במלכויות כדברי חז"ל, 'אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם' (ר"ה, ט"ז.) אנו מצהירים על היותנו עבדים להקב"ה, 'אם כבנים, אם כעבדים', עבד אינו בוחר במה לעבוד את אדונו, עבד מהותו ביטול, עבד 'לית ליה מגרמיא כלום' (אין לו משלו כלום) ובשל כך מוכן הוא לכל תפקיד ולכל שליחות שיטיל עליו אדונו. כך הוא יהודי הממליך את הקב"ה למלכו ואת עצמו לעבדו. הוא מצהיר בזאת על נכונותו לשמש את הבורא בכל מצב שירצה הבורא. מי שבוחר במה ואיך לעבוד את ד', אינו עובד אלא את עצמו… הוא לא התבטל כלל!…
הדברים חשובים ויסודיים. כשאין ידיעה בסיסית זו אין המלכה ואין עבדות.
יהודי עובד את ד' סביב כל שעות היממה. יש הלכות מסודרות לכל צעד ושעל, יש הלכות איך הולכים לישון, איך קמים, איך אוכלים, איך מנהלים עסקים, כלשון הפסוק 'בכל דרכך דעהו' , בכל רגע ובכל מצב יש לנו תפקיד וייעוד.
אוי לו למלך שעבודתו מוגדרת ומוגבלת. אוי לו למלך שאפשר לעובדו רק בצורה כזאת, ורק בזמן מסוים, זהו מלך מוגבל, מלך מסכן…
עובדי האלילים היו עובדים כל אל בסגנון מיוחד משלו, את 'בעל פעור' עבדו בסגנון אחד, לעומת העבודה של 'זורק אבן למרקוליס', והיה גם את המולך שהיו צריכים להקריב דווקא את הילדים, כל אל עם הגבלות והגדרות משלו…
מלך כל יכול !… אינו מוגבל ואינו מגביל, בכל מקום ובכל מצב יכולים לעובדו…
החסיד שהזכרנו בראש המאמר, שאב חיות מהידיעה שבכל רגע יש לו אפשרות לעבוד את ד', ואם הקב"ה בהשגחתו הביא אותו למצב העכשווי כנראה שכעת הוא רוצה שאעבוד אותו כך.
ידיעה זו ממלאה את החיים בתוכן אין סופי. כשיודעים שאין מצבים של בדיעבד, של אין ברירה, אלא כל מצב הוא לכתחילה שבלכתחילה… ואת אותו בורא עולם אנו עובדים כשטוב לנו כמו כשקשה לנו, אזי החיים חטיבה אחת של עבודת ד'.
יש כאלו שהיו רוצים לתכנן את חייהם ולעבוד את ד' דווקא בצורות מסוימת ובתנאים מסוימים… זו הגבלה בגדלותו של המלך…. וגם
אינה מסמלת עבדות.
קבלת רצון ד' בחיים יש הרבה מצבים שאולי אם היינו מתכננים את חיינו היינו מוותרים עליהם. מצבים של קשיים כלכליים, התמודדות עם ילד לא קל, או אפילו ההתמודדויות שגרתיות כמו תינוק שלא מפסיק לבכות, או בגד שהתלכלך בדרך לחתונה. ניסיונות שקשה לנו איתם. כשזוכרים שאנחנו עבדי ד', אנחנו מתייצבים לכל קריאה ולכל אתגר, ואם זה קרה לנו אז כנראה ד' רוצה שכעת נעבוד אותו במצב הזה דווקא.
כשיהודי מוריד את הראש ומקבל עליו את האתגר שהבורא שלח עליו, בכך הוא ממליך את ד' עליו…
